פירוש מהרז״ו על שמות רבה לא:ז

אף אתה חייב לי. ואם תחבול לעני תחבול עצמך ע"פ מדה יו"ד שני חבלות:

כתוב אחד אומר עד בא השמש. היינו כאן שיהיה אצל הלוה כל היום עד בא השמש. וכתוב אחד אומר בכי תצא בבוא השמש תשיבנו בשישקע השמש אז תשיבנו שיהיה אצלו כל הלילה והם ב' כ"מ והכריעו חז"ל שמ"ש כבא השמש על כסות לילה שישן בו ומ"ש שאמר הכתוב עד בא השמש ובבוקר ט"ס וכצ"ל ושאמר הכתוב עד בא השמש בבוקר אתה צריך להחזיר לו יתד של מחרישה וכדלעיל. וה"ה לכסות יום וכן הוא לשון המכילתא כאן עד בא השמש תשיבנו זה כסות יום שאתה מחזיר לו כל היום אין לי וכו' כסות לילה שאתה מחזיר לו כל הלילה מנין ת"ל השב תשיב לו את העבוט כבא השמש וכן בגמרא ב"מ דף קי"ד ובספרי תצא ובתנחומא וברש"י בחומש כאן ובכי תצא וע' ירושלמי ב"מ סוף פרק המקבל ומ"ש שם בירושלמי וכבא השמש כי מעלי שמשא פירושו שקיעת השמש כמ"ש דניאל ו' פסוק ט"ו ועד מעלי שמשא ושאר דברי הירושלמי אינם מובנים כלל וע"ש:

וכן אתה מוצא בפועל. דומה לדרשת המשכון והובא אגב מאמר הנ"ל ואף שאינו שייך כאן:

ביומו תתן שכרו. וס"ד ולא תבא עליו השמש בסדר תצא שמשלם לו ביום ולא בלילה ובריש קדושים כתוב ולא תלין פעולת שכיר אתך עד בוקר שמשלם לו בלילה ולא ביום ב' כ"מ והכריעו שפסוק ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש הדבר בשכיר לילה שעבד כל הלילה שגובה כל היום. ומ"ש ולא תלין וגו' מדבר בשכיר יום שעבד כל היום שגובה כל הלילה וכמ"ש ב"מ דף ק"י במשנה וברייתא ובספרי תצא ורש"י קדושים:

ואומר כי היא כסותו. חוזר לענינו של משכון:

שני דברים יש כאן. היינו בסדר תצא פסוק וכבא השמש ופסוק ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו היינו מה שמקווה כל היום לאכול ממנו ושם כתוב ולא יקרא עליך אל ה' והיה בך חטא וכאן כתיב והיה כי יצעק אלי ושמעתי והענינים דומים: