פירוש מהרז״ו על שמות רבה ל:ז

אמר ישראל להקב"ה. כצ"ל הרבה דיני מצות יש כאן לישראל כי יגנוב איש שור או שה וגו' חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה. ולמה אמר כן לפי ששור גנבנו עיין לעיל פרשה ג' סימן ב' אני יורד בטטראמולין שלי ושומטין אחד מהם הוא פני השור וכמ"ש לקמן סוף פרשה מ"ח:

שמתו תחתיו אבותינו הנה מיתת אבותינו במדבר היה על חטא מרגלים אך בעגל כתוב וביום פקדי ופקדתי ובעונש של מרגלי' נפרע מהם גם על חטא העגל. גם חטא העגל גרם חטא מרגלים. וצ"ע למה כוללם בחמשה ויתכן שכוונתו למ"ש ריש נצבים ראשיכם. שבטיכם. זקניכם. ושוטריכם. כל איש ישראל:

וארבע צאן תחת השה. יתכן דעת המדרש שמ"ש וארבע צאן שייך ג"כ למ"ש חמשה בקר ישלם תחת השור וגם ד' צאן:

ושגנבנו ליוסף. שנקרא צאן כמ"ש נוהג כצאן יוסף וע"י יוסף ירדו למצרים:

ולמה בשור נותן ה'. כפי פשט הכתוב:

שהוא מוציאו בפרהסיא. שהוא גדול שמוליכו לפניו וצריך לשומרו שלא יברח לכאן ולכאן ולרדוף אחריו. הרי שהפקיר עצמו ביותר לעבירה והעונש גדול יותר אך הצאן נושא על כתיפו ובמכילתא עוד שני טעמים:

משל לשנים. שהעגל הוא ששמטו דמות שור מהמרכבה שדומה לאיקונין. ויוסף הוא בנו במשל: