פירוש מהרז״ו על שמות רבה ל:ה

כמה פרשיות וכמה אזהרות. כמ"ש ויק"ר פכ"ד ס"ה שיש בה ששים מצות:

ומה ענין אלו לאלו. כולל ב' שאלות מה טעם כל אחד ומה טעם סמיכתן ע"כ פירש תחלה טעם כל אחד ואח"כ דרשת ר' שמואל על טעם סמיכתן ללמדנו ממצות העבדות על מצות כבוד אב ומצות עבדות כולל עבד ואמה ששוים לענין הו' שנה ועבד כנעני שעובד לעולם והק"ו מעבד כנעני ואף שהפסיק במ"ש כי יכה וכי יזיד שנכתבו בסמוך אגב ומכה אביו ואמו הרי טעם לכל סמיכות פרשיות אלו ודו"ק:

אני קניתי אתכם. כמ"ש ויק"ר פ"ב ס"א והלא בדמים נטלן ע"י הנסים שעשה:

נפלאים מעשיך. ובפסוק הקודם כי אתה קנית וגו' ע"י נפלאים מעשיך שמכות מצרים נקראים נפלאות כמ"ש שמות ג' כ' בכל נפלאותי אשר אעשה וכדומה הרבה:

כשם שאתם מצווים. כצ"ל אתם מצווים לא תעבוד באחיך יותר מו' שנים כשם שלא בראתי את העולם יותר מו' ימים וכו' וע' לקמן פר' זו סי' ט"ו והנה כאן אינו מרומז מ"ש אני קניתי אתכם במצרים. וגם לא מ"ש ר' שמואל הק"ו מחם אבי כנען ובהכרח שכוונתו על מ"ש בסוף בהר סיני בפרשת וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבוד בו עבודת עבד עד שנת היובל יעבוד עמך כי עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים. ועבדך ואמתך וגו' לעולם בהם תעבודו היינו מזרע חם והנה כאן אינו מבואר דין היובל אם פגע קודם ו' שנה ושם אינו מבואר ענין הו' שנים ושאר הפרטים ונלמדים זה מזה כי הענין אחד וכשנאמרה פרשה זו בהר סיני אז נאמרה גם פרשה של סדר בהר סיני ובשניהם הטעם כי עבדי הם וכאלו כתוב כאן גם הענין של זרע חם וע"פ מדה י"ז דורש כאן סמוכים וק"ו. ודע קורא יקר שבפרשה זו והסמוכה לה אינם דומים לשאר הפרשיות בלשונם וענינם ועניניהם עמוקים ותלוים בשערה והרבה יגעתי בהם לבא לעומק פשוטם ע"כ שים עיניך עליהם וינעם דעת לחכך:

אלא חבושה בארון. והרמז שבעוה"ז אין אדם זוכה לתורה אלא בניצוח מלחמת היצר כמ"ש דוד שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב והיא בדמיון שבויה מהשלל אצלנו:

כי טוב זמרה. כוונתו על סוף המזמור מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל וגו':

הזהיר הקב"ה קל בחומר. הכוונה שהרבה אזהרות שיש כאן יש ללמוד מהם בקל וחומר כאשר מבואר טעם מצות עבד עברי ועבד כנעני ע"פ מדה י"ז אז נלמוד ק"ו על מצות מכה אביו ואמו שזהו טעם סמיכתן:

כשם שבטלתם שלי. ובזיתם אותי ודברי כך אבזה אתכסם ואפרע מכם בברואים שפלים ובזוים הם הזבוב והדבורה כמ"ש בפר"א פמ"ט וז"ל בגבורים שולח דברים נמוכים וכו' טיטוס נכנס לבית ק"ק וכו' שלח עליו יתוש אחד וכו' ישראל וכו' שלח עליהם נ"נ וכו' ע"ש בפירושי. וכמ"ש ילקוט דניאל ה' זה נ"נ ננס קטיע. ובתנחומא וישב ס"ג וכ"ה בבמ"ר פר' י"ח ס"ב ובתנחומא תרומה ס"ד על נ"נ שהיה קטן ככד ובתד"א חלק א' פרק ל"א אמרו נבוכדנצר קצר בקומו היה וכו' ע"ש וכאן מלמדנו שגם סנחריב היה באופן זה:

כחשו בה' ויאמרו לא הוא. רישא דקרא כי בגוד בגדו בי בית ישראל ובית יהודה נאם ה' כחשו בה' ויאמרו לא הוא וגו' הנני מביא עליכם גוי ממרחק גוי אשר לא תדע לשונו ולא תשמע מה ידבר והנה ירמיה היה בימי חורבן ירושלים ויהודה ובנימין. ובית ישראל הם י' השבטים שגלו בשנת שש לחזקיהו. וכאן מלמדנו שישעיה רמז על י' השבטים שבא עליהם מלך אשור ומרמז גם על נ"נ שבא על יהודה ובנימין כנ"ל וכן ירמיה מרמז על שניהם שהיו בכלל מ"ש בתורה גוי אשר לא תשמע לשונו שהם גוי ממרחק מקצה הארץ וכמ"ש מקצה יאורי מצרים ודוק שעל כן הזכיר המדרש י' שבטים בפסוק כחשו בה' שאמר ירמיה:

כאלו מקללין אב ואם. כאשר למד הק"ו מחם כך ישראל כאשר חטאו נשתעבדו לסנחריב ולנ"נ ומצות עבדים רומז על כבוד אב ואם והקב"ה ומצות אמה רומז על התורה שנקראת בתו של הקב"ה אם שלנו ומ"ש מגודלת בסיני פי' שגדלה אותנו בסיני כאם המגדלת כמ"ש בדרך חכמה הוריתיך שהחכמה הרה וילדה אותם כאלו נעשינו בריה חדשה ע' ב"ר ריש פר' א' אמון רבתא: