פירוש מהרז״ו על שמות רבה כז:ב

מה כבוד נחל. מה גדול הכבוד שהיה לו מישראל כמ"ש בסוף הסי' וכל הענין בתנחומא כאן ס"ו:

שלח לו ביד שליח. במכילתא כאן הגיר' ר' יהושע אומר כתב לו באגרת ר"א המודעי שלח לו ביד שליח. וגי' התנחומא כמו כאן במדרש. וטעם פלוגתתם שכתוב ויאמר אני חותנך יתרו בא אליך משמע שהיה שם אמירה לנוכח ואח"כ כתוב ויצא משה לקראת חותנו. ע"כ דורש ששלח לו דברים ביד שליח והשליח דיבר עמו לנוכח וזהו בא אליך. ור"א דייק תיבת אני שהשליח היל"ל חותנך יתרו בא אליך. אך אני. משמע שהיא בעצמו מדבר אליו לנוכח ע"כ דורש ששלח לו איגרת:

עשה בגיני. דורש מה היתה כוונת יתרו שהודיעו שהוא בא שרצה שיצא משה לקראתו לקבלו ולכבדו ע"כ תחלה אמר אני חותנך בא עשה בגין עצמי ואח"כ אמר ואשתך ושני בניה וכמו שכיון במ"ש אני חותנך וגו' עשה בגיני כך במ"ש ואשתך ובמ"ש ושני בניה:

הקב"ה אמר לו צא. שתיבת אני מיותר ודורש על הקב"ה שנקרא אני כמ"ש אני והו הושיעה נא. וזהו ויאמר אני שאני אמר לו ע"פ מדה ט'. חותנך בא אליך צא לקראתו. ומ"ש אל אלהים ה' דבר ויקרא ארן הביא פסוק זה לראיה שברא הארץ במאמרו. אך במכילתא ותנחומא ליתא פסוק זה:

שאני מרחק. בתנחומא שם הגיר' ואינו מרחק. ובמכילתא הגיר' אני המקרב ולא המרחק. ודורש פסוק האלהי מקרוב אני ולא אלהי מרחוק איך שייך על הש"י קרוב ורחוק ובפסוק הסמוך לו כתוב הלא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם ה' והם ב' כתובים מכחישים ע"כ דורש אא"ע לקרבת מקום ת"ע לקרבת אהבתו ועבודתו ולפי זה הוא תמיה קיימת שהאמת כן הוא שהוא מקרב ולא מרחק ומ"ש האלהי מקרוב אני דורש גז"ש מכאן מתיבת אני ויאמר אל משה אני. שאני מקרבו אף אתה צא וקרב אותו ועי' לעיל פר' י"ט ס"ד:

אף אתה קרבהו ואל תרחיקהו. וגירסת המכילתא מיושב יותר אף אתה כשבא אדם אצלך ואינו בא אלא לש"ש. אף אתה קרבהו ואל תרחיקהו. וכן הוא בתנחומא כי על יתרו לא היה צריך להזהירו כל כך:

אמרו יצא משה. כמ"ש בתנחומא אמרו חז"ל:

וע' מזקני ישראל. ובתנחומא הגי' וכל ישראל ובילקוט מביא בשם מכילתא ואחריהם כל ישראל וליתא במכילתא שלפנינו. ולשון רש"י בחומש מי ראה את אלו יוצאים ולא יצא:

אף ארון יצא עמהם. וכמ"ש באבות ואין כבוד אלא תורה והארון מקום הלוחות והתורה. וצע"ג ארון מאי בעי הכא שאף אם נאמר שלאחר מ"ת בא יתרו וכמ"ש לקמן פר' זו סס"ד אין הכרת שבא אחר עשיית המשכן והארון אך גירסת המכילתא והילקוט. וי"א אף שכינה יצאה עמהם. והכוונה על הענן שנקרא כבוד ה' וזהו כבוד חכמים וגו'. ולפי מ"ש לעיל פ"ה סי' כ"ב נטלתי ספר בראשית יתכן שעשו לו ארון כמו אנו לכל התורה ועליו היה הענן: