פירוש מהרז״ו על שמות רבה כה:י

דתן ואבירם. ע' לעיל פ"א סי' כ"ט וש"נ ומבואר. וכאן ע"פ גז"ש:

וכי יש דבר. כי ע"י ההבאשה בא הרימה ולא בהיפך:

שורות שורות. וזהו כפול לשון וירם תולעים שע"פ מדה ט' וממעל כאלו כתוב וירום רמה ויתלע תולעים וע"פ מדה י' שורות רמה. שורות תולעים. ובמכילתא דורש שהוא מקרא מסורס ע"פ מדה ל"א כאלו כתוב בהיפך ויבאש וירם תולעים וכמ"ש בפסוק כ"ד ולא הבאיש ורמה לא היתה בו וזהו פשט המקרא וכאן כמו שכתוב וחולק על המכילתא. ויותר נכון לומר כי שניהם אמת צדקו יחדו שתחלה הבאיש לצורך התולעים שנתהוו ואח"כ נשמע ההבאשה והרגישו בו:

כיון שכעס שכח. וכמ"ש בפסוק כ"ג הוא אשר דבר ה' אחר שבאו הנשיאים ושאלו ומשמע אשר דבר ה' כבר ולמה לא אמר מכבר אלא ששכח. וע' ספרי מטות שחושב ג' דברים ששכח אחר שכעס. באונן. ובמי מריבה. ובמדין. ולא חשיב זאת ובויק"ר פ' י"ג בסי' א' חשיב זאת ולא חשב מי מריבה ועי' מש"ש:

משה בכללם. שנכשל על ידיהם שכעס ושכח דבר ה' והיה סבור שיאמר להם בערב שבת סמוך למעשה ובין כך אירע שהותירו המן ושכח: