פירוש מהרז״ו על שמות רבה כג:ב

חזרו ולא האמינו. דורש מדה ט"ו בכ"מ שכתוב בתורה כשבא משה במצרים ויאמן העם. ובתהלים ק"ו כתוב אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך. ואח"כ כתוב באותו מזמור ויאמינו בדברו. והכריע שבאמת בתחלה כשבא ואמר להם הסימנים ועשה האותות האמינו וכשראה שלא קבל פרעה והכביד עולם חזרו מלהאמין כמ"ש ולא שמעו אל משה מקוצר רוח וזהו הפסוק המכריע שעל זה כתוב אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך. עד כשזכו לגאולה ולקריעת ים סוף חזרו והאמינו שעל זה אמר ויאמינו בדברו וישירו:

היאך עושה משפט. כמ"ש לעיל פ' כ"ב ס"ס א' כי בדבר אשר זדו. וכמ"ש לקמן פר' זו ס"ט ע"ש ושם ותבין כאן. וזהו ותאחז במשפט ידי (כמ"ש וירא ישראל את היד) וכתוב אחריו הרנינו עמו שעמו ירנינו על המשפט שעשה במצרים בים:

וכל יש לו נתן בידו. שהאמין עליו כל רכושו בידו ובאופן זה היה האמונה של ישראל על הש"י שמסרו כל נפשם עם נשותיהם ובניהם וטפם רק על אמונת הש"י וכמ"ש זכרתי לך חסד נעוריך וגו' לכתך אחרי במדבר וגו' ואע"פ שמפורש ויאמינו בה' הוצרך לדרוש גז"ש מתיבת אז ללמדינו באיזה אופן היה האמונה: