פירוש מהרז״ו על שמות רבה כא:יא

וחזקתי את לב פרעה. הנה כאן עומד המדרש בפסוק בתוך הים ביבשה ואני הנני מחזק את לב מצרים והמדרש הביא פסוק ד' וחזקתי. וכוונתו שכאן כתוב מחזק את לב מצרים ולא הזכיר פרעה ואח"כ אמר ואכבדה בפרעה ובכל חינו שאינו נזכר בפסוק זה לענין החיזוק ע"כ הביא פסוק וחזקתי את לב פרעה ולא הזכיר למצרים וכאלו הזכיר בשני הפסוקים את לב פרעה ולב מצרים לענין החיזוק ולענין הכיבוד:

לב' אתליטים. הערוך פירשו שרים אך במוסף ערוך פירושו בלשון יוני ורומי אנשים ריקים ופוחזים אשר אומנתם להתאבק ערומים לשמח העם והיו נוטלים שכרם מבעלי השחוק. והדמיון אינו מתיישב לפי דברי המ"ע:

לא פרעה שנערו. בתורה אינו מפורש שטבע פרעה בים וע"כ הביא מתהלים קל"ו וכן הוא לעיל פר' ט"ו סי' י"ג ופ"כ ס"ס א' ובס"ד פ' כ"א בסי"ה פכ"ג ס"ט ויק"ר ריש פכ"א במ"ר פ"ט סי' י"ד פ"י ס"ב פ' י"ג בס"ג קה"ר פסוק חופר גומץ ועי' לעיל פ"כ שם שהעתקתי בשם המכילתא ופר"א וכן מצאתי הפלוגתא במדרש תהלים שפרעה לא טבע וי"א שטבע שנאמר ונער פרעה:

ויאמרו מצרים וגו'. וס"ד כי ה' נלחם להם במצרים שהיל"ל נלחם בנו וע"כ דורש להם במצרים במדינת מצרים לבד מה שנלחם בנו כאן בים ואיך ידעו אלא שהראה להם בנס שעלתה וראו מצרים מה שנעשו בים וזהו ג"כ ויאמר מצרים. וכן הוא במכילתא ר' יוסי אומר מנין אתה אומר במכות שהיו אלו לוקין על הים כך היו אלו שבמצרים לוקין והיו רואים אלו את אלו לכך נאמר ויאמר מצרים וגו' וכן הביא רש"י בחומש: