פירוש מהרז״ו על שמות רבה כ:ו

נפשנו כצפור. דורש חמשה פסוקים של צפור שונים במשמעותם וסותרים זה את זה וע"פ סידור המשל מבואר הכל. ובנמשל שכנסת ישראל נמשלה ליונה. ושם צפור כולל גם היונה כמ"ש בין הבתרים ותור וגוזל וע"ז אמר ואת הצפור לא בתר:

הנחש מתחכם. כלשון הפסוק והנחש היה ערום. והנחש הוא תנין וכמ"ש לעיל פ"ג סי' י"ב:

יחרדו כצפור. כמ"ש ויוגד למלך מצרים כי ברח העם:

תשלח חרונך. כמ"ש לקמן סוף פ' כ"א שנפלו גם אותם שנשארו במצרים:

ישבו במקום אחר. שלא חזרו למצרים רק מהים למדבר ממסע למסע בלא קביעות:

גם צפור מצאה. וס"ד את מזבחותיך ה' צבאות היינו בבהמ"ק. וזהו מ"ש דוד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב היינו כנסת ישראל כנ"ל ובזה נוסדו הפסוקים החמשה. וענין המשל והנמשל ישבה בקנה. ישראל במצרים בימי יוסף בשלוה. מבקש לעלות אחריה לאכלה אחר מות יוסף. ברחה היונה ביציאתם ממצרים. נפלה האש בקנה בקריעת ים סוף כנ"ל. פרחה הצפור. מים למדבר. וישבה לה בגג שנתעלו בסיני בקבלת התורה. ומ"ש בדד שהם לבד קבלו התורה. פורחת ממקום זה למקום זה. מ"ב מסעות עד שבאו לארץ קן נאה ומשובח בבהמ"ק ודוק מאוד גם בפסוקים. וע' מכילתא סדר בא פסוק ויושע מד"ת מזמור פ"ד. וצ"ע שלא חשב אלא ה' פסוקים אלו. ויש עוד פסוקים בדומים לאלו שכתוב בהם צפור: