פירוש מהרז״ו על שמות רבה כ:יא

דרך ארץ. שהיל"ל דרך פלשתים ותיבת ארץ מיותר וכמ"ש בריש תד"א על פסוק לשמור את דרך עץ החיים. דרך זה דרך ארץ ועץ חיים זו תורה. וכן כאן דרך ארץ מנהג וסדר הארץ. וכאלו כתוב דרך ארץ ודרך פלשתים ע"פ מדה כ"ב:

קונה עבדים. ע' לקמן פ' כ"ה ס"ו. במ"ר פ' ט"ז סי' כ"ז:

טוענין אותו. במרכבתו וכסאו כמ"ש ביצה (כ"ו ב') בגלודקי ואלונקי:

אלא שטעו שבטו של אפרים. שכאן כתוב שלכך לא נהגם דרך ארץ פלשתים פן ינחם העם בראותם מלחמה משמע שהיה מלחמה בפלשתים ולא מצינו אז מלחמה ע"כ דורש ע"פ מדה י"ז על המלחמה המפורשת בפלשתים כמ"ש ובני אפרים וגו' והרגום אנשי גת שעיר גת אחת מחמשת סרני פלשתים וזהו מ"ש בתהלים ע"ח בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב ע"פ מדה הנ"ל כמ"ש בד"ה הנ"ל שעל זה אמר כאן בפלשתים בראותם מלחמה ומ"ש בפסוק זה לא שמרו ברית אלהים וגו' כמ"ש במכילתא ריש בשלח ד"א ולא נחם וגו' זו מלחמת בני אפרים שנאמר אלה בני אפרים שותלח וכתיב בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב מפני שלא שמרו ברית אלהים וכו' עברו על הקץ ועל השבועה. שלא יראו עצמותיהם מושלכים בפלשת ויחזרו להם. ועי' פר"א פרק מ"ח בא"א. וע' סנהדרין צ"ב. שהם המתים שהחיה יחזקאל אמר רב אלו בני אפרים שמנו לקץ וטעו. וכמ"ש כאן שטעו למ"ד שנה מבין הבתרים עד לידת יצחק כמ"ש במ"כ. ומ"ש במכילתא שעברו על הקץ ועל השבועה גם מ"ש שזה היה ל' שנה קודם יציאת מצרים. והאיר ה' עיני בשי"ר פסוק השבעתי אתכם ארבע שבועות יש כאן וכו' ע"ש היטב. ר' אוניא אומר כנגד ד' דורות שדחקו על הקץ כו' וא' בימי שותלח בן אפרים שנאמר בני אפרים נושקי רומי קשת וגו' על שעברו על הקץ ועל השבועה עכ"ל ובהכרח שהפסוק של תהלים ע"ח בני אפרים נושקי רומי קשת שעברו על הקץ זה היה בימי עמרם שהיה חי עדיין בערך ל' שנה קודם הגאולה ממצרים. והפסוק של ד"ה היה קודם לזה הרבה בימי אפרים בן יוסף ושני הפסוקים מלמדים זה ע"ז ששניהם היו שדחקו על הקץ אף שאינו מפורש בד"ה ושניהם נהרגו ע"י בני גת אף שאינו מפורש בתהלים ומ"ש כאן בראותם מלחמה היינו המלחמה שהיה בימי עמרם. והפר"א מדבר רק מפסוק של תהלים. ובסנהדרין מפסוק של ד"ה. ובמכילתא והמדרש משניהם יחד ודו"ק בכל המקומות הנ"ל והבן:

מי היה חפץ וכו' ואפרים להוציא. וענין הפרשה שמדבר בעשרת השבטים שנקראים על שם אפרים שבט המלוכה ור"ד אפרים כאשר ראיתי לצור וגו' ואפרים להוציא אל הורג בניו. ואפרים הב' מיותר ועוד מאי בניו. הלא את הכל קורא בשם אפרים. ע"כ דורש ע"פ מדה י"ז ושפי' שעשרת השבטים המכונים בשם אפרים יהיו דומים לאפרים אביהם שמבואר בד"ה הנ"ל שיצאו בניו להלחם ונהרגו והושע פי' שאפרים עצמו צוה להם שיצאו להלחם בגת וזהו שחידש מי היה חפץ להוציא ודו"ק באמתו:

יהיו מסבבים. כמ"ש ויסב אלהים את העם וגו':

מדוע אדום ללבושך. ובגדיך כדורך בגת ועפ"י גז"ש והרגום אנשי גת:

ולא נחם. שהיל"ל ניהג. או הוליך. או נהל. אלא נחם לדרוש מדת ממעל ע"פ מדה ז' וי"ז שלא התנחם מדרך ארץ פלשתים: