פירוש מהרז״ו על שמות רבה טז:ד

שוין כאחת. פי' שקולים ודומים במעלתם ואין כוונת המדרש לסתור מה שמפורש בתורה ולא קם עוד נביא בישראל כמשה וגו' אלא כוונת המדרש לדרוש תיבת הפסוקים כפי משמעותם ומ"ש שאצל משה כתוב ובבוא משה. ואצל שמואל כתוב ויבא ה' ואין זה אלא שהכתוב חולק כבוד לשמואל ואף שלא כתוב בו אלא בפעם הראשון שנראה לו כשהיה נער ושפיטתו את ישראל היה ביו"ד שנה האחרונים שלו משנת מ"ב עד נ"ב כמ"ש במ"ר פר' ב' סי"א וש"נ שדורש מדה ח' בנין אב שהיה כן תמיד ודורש מדת ממעל ומנגד ויתכן שמרומז דמ"ש ויבא ה' וגו' ויקרא כפעם בפעם וגו' שבכל פעם שנראה לו בא אליו. וע' מדרש שמואל פר' ט' עוד חילוקים בין שמואל למשה וכאן קיצר:

ג' נפשות. ע' ב"ר פר' צ"ט בסי"ח ד' נפשות ומש"ש בשם מד"ש פר' ט' הנ"ל:

פ' שנה. צ"ל כמ"ש במ"כ פ"ו שנה:

ותופס איל או צבי. כי הבהמות הן תועבות מצרים ע"כ אכלו בשר חיות:

זינקתם. כמו סינקתם כמ"ש ריש פסחים גדי מסנקן גדי עיף וכן כאן עיף מן הריח כמ"ש לקמן פר' י"ט ס"ה עייפים מן הריח: