פירוש מהרז״ו על שמות רבה טו:ב

אימתי וכו' המועדות. ירושלמי ר"ה פרק א' הלכה ג'. פסיקתא רבתי פ' ט"ו סי' י"ט לקמן פ' זו סי"כ מדרש תהלים מזמור ד' ד"ר פ"ב סי' י':

בגזירת עירין פתגמא. וס"ד ובמאמר קדישין שאלתא ששואלים והוא ראיה כללית שכל גזירת עליון ע"י מלאכים. וכמ"ש סנהדרין דף ל"ח ב' דאר"י אין הקב"ה עושה דבר אלא א"כ נמלך בפמליא של מעלה שנאמר בגזירת עירין פתגמא ונקראו המלאכים עירין על שאין להם שינה. וכן מצאתי בהדיא במדרש תהלים ריש מזמור קכ"א. וע' לעיל פ"ו ס"ס א' מ"ת קי"ט פסוק לעולם:

אקרא לאלהים. הם המועדות שאנו קוראים ומקדישים אותם לה':

מקראי קדש. אשר תקראו אותם וחותם בד"ר פ"ב סי' י"ד עד שלא נעשית וכו' מועדי ה' מכאן ואילך אשר תקראו אותם ודורש מדה ט"ו ב' כ"מ:

עשה ירח. ב"ר ריש פ"ו וש"נ ומבואר:

מסורה בידכם. קביעת הזמנים והמועדים:

הן הן. ועי' לקמן פ' זו ס"ס כ"ד:

לעבר את השנה. לקמן פר' זו סי"כ וגם עיבור השנה מרומז כאן כמ"ש בסנהדרין י"ב ב' זה ניסן וכו':