פירוש מהרז״ו על רות רבה ג:ד

דלימא. הוא מעשה בלשון ירושלמי והובא המעשה בשמ"ר פרשה נ"ב סי' י"ג:

וחזא חדא ידא. בתענית כ"ה מעשה כזאת אצל ר' חנינא בן דוסא:

לית היא אלא מאה מנה. לפי גודל ההוצאה שעשית כאלו היה לך מאה מנה ובאמת לא היה לו כלום.

זבינתא למאריהון. מה שלקחת לצרכי יו"ט והדנרין לרבינו שנתן לו הוא רבינו הקדוש ר' יהודה הנשיא ומרגליתא למרא להקב"ה שנתן לו:

שמע רבינו מצטער. ששמע רבינו שר' שמעון מצטער מדברי אשתו:

ולא אמר ר"ל. קה"ר פסוק כי הולך האדם אל בית עולמו ולא שאשת רשב"ח אמרה כן בשם ר"ל שהיה בדור שאחריו אלא המדרש הביא כן בשם ר"ל אך היא אמרה בלשונה:

נס האחרון. שי"ר פסוק ידיו גלילי זהב:

מנסב ליה. כשלקח וקבל המלאך בחזרה את המרגלית היתה יד המלאך למטה וכשהושיט המלאך לר' שמעון מתחלה היתה יד המלאך למעלה מיד ר"ש וכדרך המלוה שידו למעלה מיד הלוה:

קציר העומר היה. כמ"ש והמה באו בית לחם בתחלת קציר שעורים היינו העומר ראשית קצירך ואז נתקבצו כל אנשי בית לחם למקום אחד כמו שאר העיירות:

אבצן היה משיא. אבצן היה מבית לחם והיינו בועז מבית לחם שכתוב באבצן (שופטים י״ב:ט׳) שלשים בנות שילח החוצה ואז באו רות ונעמי ועי' לקמן פסוק ותשב נעמי:

מי כמוך חסין יה. ואמונתך סביבותיך סמך הדרשה כמו שדרשו חוסן זה סדר נשים שאתה עושה בזה נפלאות מי כמוך וכמו שדרשו על פסוק חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם וסובבים ליראיו הם נשיהם כמ"ש נקבה תסובב גבר וסביבותיך פי' סביבים שלך הם נשים של צדיקים אתה עושה עמהן אמונותיך:

ונתכנסו כ"י וזיל כל עמא. הביא המדרש שני נוסחאות ופירוש אחד להם:

ואת אמרת. וזהו שאומר הפסוק הזאת נעמי וכן בסמוך:

למה וה ענה בי. אם נעימה במעשים אני למה ענה בי:

שהייתי מעוברת. כמ"ש קהלת כעצמים בבטן המלאה:

ענה בי מדת הדין. שמדת הדין ענה ויסר אותי:

כל עניני לא הוה. כנסת ישראל אומרת כך ברוח הקודש כמו שכתב לעיל סוף פרשה ב' באשר תלכי וכמה שכתוב ופניתי עליכם וכן בתוכחות עי' תורת כהנים שם וכמה שכתב אך בי ישוב יהפוך ידו כל היום: