פירוש מהרז״ו על רות רבה ב:י

ר' חנינא בר אבין וכו'. ויק"ר פרשה י"ז סי' ג' כה"ע באריכות:

א"ר יודין לבדי עוד זה מדבר. ה"ג בויק"ר שם א"ר יודן לבדי ועל לבדי להגיד לך כיון ששמע מיד מת עוד זה מדבר וזה בא ויאמר וכאן נלקה בחסר ויתר:

הן ארץ כשדים. ישעיה כ"ג לא היה פי' הלוואי שלא היה בעולם (שהוא אחד מג' דברים שנתחרט כ"י עליהם שבראם):

בא להפיל אימתו עלי. וזהו ובוז משפחות יחיתני הוא יפיל אימתו עלי ויחיתני:

שאמר לו אש אלהים. עי' מש"ש שם בויק"ר כל הענין ותבין כאן:

מיד לקח לו חרס. צ"ל ואח"כ לקח לו פי' שאחר שלקה בממונו ובבניו ואח"כ נגעה המכה בגופו:

ואף בנגעים כו'. לא כפי הסדר שכתוב בתורה תחלה נגעי אדם ואח"כ נגעי בגדים ואח"כ נגעי בתים אלא בהיפך תחלה נגעי בתים ואח"כ נגעי בגדים ואח"כ נגעי אדם וכמ"ש מפורש במדרש תדשא פרק י"ז ונתתי נגע צרעת וכו' אינם באים על בריות כשם שהם כתובים בתחלה אמר הקב"ה ילקה בהונו ואח"כ בביתו ואח"כ בבגדו ואח"כ באדם עצמו וסדר התורה תחלה על האדם ואח"כ על בגדים ואח"כ על הבתים אלא על פי כלל זה שאין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחלה בהכרח לדרוש ע"פ מדה ל"ב:

ואח"כ וימת אלימלך. צ"ע שעושה אלימלך טפל למחלון וכליון כמו ממוניהם ובויקרא רבה שם לא גרס ואחר כך וימת אלימלך:

ותשאר האשה. משני ילדיה ומאישה וכל זה מיותר ודורש שתחלה אחר מות אישה נשאר הבית עדיין בהנהגתו והיא היתה עקרת הבית על בניה ועל כלותיה שעל כן דורש לעיל שנעשית שירי מנחה כנ"ל אך כאן נעשית שירי שיריים שאין בהם צורך כלל: