פירוש מהרז״ו על קהלת רבה ז:ז:ב

חמשה תלמידים. אבות פרק ב':

הלכו ליבנה. שגלו שם סנהדרין בחורבן ירושלים ושם היה בית הוועד של חכמי ישראל:

המתין להם שיבואו אצלו. כדעת אבא שאול באבות שם שאלעזר בן ערך מכריע את כולם והיה סבור שבמקום שיהיה שם יבואו אצלו ללמוד:

החמת וכו' אצל העכברים. אין זה לשון נקי על חכמי ישראל וחטאה והחטיאה. אין הדברים דומים כמ"ש ר"ע לרשב"י פסחים דף קי"ב יותר משהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק והיה לו לילך אצלם:

פת חטין. הוזכר בברכות לענין שיעורין חטה פת חטה ולא פת שעורין מיסב ואוכלה בלפתן ע"ש וכן צ"ל כאן והם שאלו אותו בזה דבר ולא ידע להשיבן. ומ"ש בלפתן רבי אליעזר ורבי יוסי שני תבשילין לפותין זה בזה צ"ע. והביא מאמר זה לכאן לפרש מ"ש כי העושק עסק שעסק עם אשתו ולא עם חכמים הוללתו:

מתונה כתיב. צ"ע שאין כן בתנ"ך שלנו שכתוב מתנה ואולי צ"ל אל תקרי מתנה אלא מתונה ופירושו שענין המתינות מאבד הלב שמי שאינו מתון מקלקל וכמ"ש רב אדא בר אהבא בברכות מתון מתון ד' מאות זוז שויא. ובשמ"ר פרשה ו' סימן ב' ליתא:

שאתה חכם. בשמ"ר שם הגירסא שאתה עניו. והמקפיד הוא היפך העניו ולא היפך החכם: