פירוש מהרז״ו על קהלת רבה ג:יא:ב

תרתי שיטין. שני דרשות על שני פסוקים שענינם אחד ועי' ב"ר פ' יו"ד סי' ב' כל הענין ושם מבואר:

ראוי היה אדם הראשון. ב"ר פ' כ"ד סי' ה' כל הענין ושם מבואר:

ויקוצו ישנות. על שהיו סבורים שיבואו ישראל מיד בצאתם ממצרים על כן קצו הכל שלא ימצאו ישראל אילנות ועל שנתעצבו ישראל במדבר על כן חזרו ונטעו. וכמ"ש דברים ו' י"א כרמים וזיתים אשר לא נטעת אבל הכנענים נטעו:

אפילו לדבר עבירה. הכל נחשב לפי העת אינו דומה אדם עושה עבירה באיזה יום אחר אכילה ושכרות והוא רווק בלא אשה. או בעל אשה ועושה עבירה ביום הכפורים. ואינו דומה כלה המזנה בחופתה או אשה שעזבה בעלה כמה שנים. וכן ישראל עשו העגל מיד אחר מתן תורה ואלו עשו אחר כמה שנים לא היה החטא גדול כ"כ. וכן הרבה בדומה לזה: