פירוש מהרז״ו על קהלת רבה א:ז:ג

שהמים לא היו מהלכים. פי' שהמים לא היו מניחין את הספינה לילך ויתכן שאותו מקום פתוח לתהום ע"כ היו המים מתגלגים שם ובולעים כל המים לתהום וע"כ היו להמים שבאותו מקום טבע ההמשכה והבליעה:

אמרין ליה מים בולעין הן למים אמר לון. כל זה מיותר ובילקוט ליתא אלא גרסינן מה הן אפשר כל הנחלים:

בולעין הן. פי' שיש מקומות בים שבולעין וכמ"ש לעיל נכנסה הספינה למקום שלא היו מהלכין:

על דעתיה דרבי אליעזר. שסובר שהעבים שותים תמיד ממי אוקיינוס וזהו טעם מספיק שעל כן אין הים מלא ואיך מרומז זה כאן ודורש א"ת שבים אלא שואבים שבמקום שבאים לשם הנחלים הגדולים שם העבים שואבים תמיד נמצא לר"א שלשה טעמים שאין הים מלא. אחד שהעבים שואבים. ב' שהנחלים חוזרים כפשוטו. ג' שהמים בולעים ומרומז ג"כ שבתיבת שבים שואבים שהמים עצמם שואבים ולדעת רבי יהושע שני טעמים שהנחלים חוזרים ושהם בולעים: