פירוש מהרז״ו על קהלת רבה א:ד:ה

והארץ הולכת. שמ"ש דור הולך פי' הולך ומת ובטל מן העולם והיה ראוי שיבטל הארץ בשביל הדור וכמ"ש כי שמים כעשן נמלחו וארץ כבגד תבלה וגו' וישועתי לעולם תהיה היינו לצדיקים וכן כאן ודוק וכמ"ש לכבודו בראתיו יצרתיו אף עשיתיו אלא על שבני אדם אינם כולם צדיקים ע"כ גזר עליו מיתה מחטא אדם הראשון:

ואין עץ אלא תורה. והרי הובטחו צדיקים שיתקיימו יותר משמים וארץ כמ"ש כי שמים כעשן נמלחו וגו' וישועתי לעולם תהיה היינו לצדיקים ואיך אמר כימי העץ ע"כ דורש על התורה הנצחית:

תורה בשביל ישראל. ב"ר פרשה א' סי' ד' מחשבתן של ישראל קדמה ע"ש:

שנבראו בזכותן. פי' בזכות עצמן וזהו והארץ לעולם עומדת אלו ישראל כמ"ש בסמוך ועי' ב"ר פ"א סי' ד' מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר:

מלכות נכנסת. לפרש מ"ש דור הולך ודור בא על דור של מלכיות הקדומות בבל ומדי וכו':

מייתי לה מהדין קריא. מביא ראיה מפסוק זה שישראל נקראים ארץ:

אתם תקראו ארץ חפץ. כמו הארץ הטובה כל טוב יוצא ממנה לחיים של בריות כך הצדיקים כל טוב לומדים מהם לקיום העולם:

ברא ארץ לדוגמא. וע"כ קרא לבני אדם בשם ארץ:

מה היא עומדת. שאין עמידה שייך אלא על רגלים ואחר ישיבה והליכה ע"כ דורש עומדת א"ת עומדת אלא מעמדת:

תפקידיה. מה שמפקידים ומניחים בתוכה הם המתים שהיא שומרת וכמ"ש פר"א סוף פרק ל"ד וארעא תפקידיה תפליט:

מזונותיה. מה שזורעים בה שומרת ומגדלת:

לפי שבעוה"ז. על שדורש לעיל פסוק כי כימי העץ דורש כאן סוף הפסוק ומעשי ידיהם יבלו בחירי: