פירוש מהרז״ו על קהלת רבה א:טו:ב

משנתעוותו המים. עיין שמ"ר פרשה ט"ו סי' כ"ב איך נתעוותו ויהיה כן עד לעתיד כמ"ש יחזקאל מ"ז ח' אל הימה המוצאים ונרפאו המים:

משחסרה שנת הלבנה. שתחלה היו שניהם שוים וכשנתרעמה הלבנה נקטנה בגופה ובגלגלה ובזמנה עד לעתיד כמ"ש והיה אור הלבנה כאור החמה:

עוד לא נמנו. בעו"ז אך לעולם הבא יתוקן וימנו וכמ"ש כי ימי העץ ימי עמי וגו' וכמ"ש כי הנער בן מאה שנה ימות וגו':

הגיעה שעת ק"ש. עי' במ"ר פ"ט סי' ו':

תנינן ר"ש. חגיגה במשנה:

בקרו גמל בקרו חזיר. שהם פסולים לעולם לקרבן אף אם לא יהיו בהם מום:

את התמידין. וה"ה כל הבהמות הכשרים לקרבן השורים והבקרים והעזים והכבשים והאילים. והנמשל שמי שלא למד אין מבקרין אותו ליום הדין למצא בו שלמות וחסידות כי אין עם הארץ חסיד ודי לו במעשים טובים אשר באפשרות לו לעשות ודי לו אם ידבק בת"ח וכמ"ש ד"ר פ"ז סי' ד' שמי שלמד ואינו מקיים עונשו חמור ממי שלא למד כלל שמי שלא למד לא היה ישר אך מי שכבר למד כל התורה והיה ישר ואם פירש נתעוות:

כצפור נודדת וגו' כן איש נודד ממקומו. שכבר קנה לו מקום בג"ע על ידי התורה וכשפירש מן התורה עזב ואבד מקומו:

וכך הוא אומר אלף דור. ד"א וחסרון לא יוכל להמנות וע"ז אמר וכך הוא אומר דבר צוה לאלף דור והיה ראוי שתנתן התורה אחר אלף דור וכך עלה במחשבה אלא על שראה שכולם רשעים העבירה ונתן התורה לכ"ו דור זהו כוונת המאמר אלא דכאן חסר ועיין ב"ר פרשה כ"ח סי' ד' שכן הוא וזהו מ"ש כאן וחסרון לא יוכל להמנות שלא יכול להמתין עד אלף דור ועי' לקמן פסוק אשר עוד בקשה נפשי:

לעולם אל ימנע. ג"כ ד"א על פסוק וחסרון לא יוכל להמנות שאם ימנע עצמו מבית המדרש יחסר לו ד"ת ולא יוכל להמנות ולהשלים: