פירוש מהרז״ו על אסתר רבה ז:ה

מה עשה המן. דאם לא כן היה גם מרדכי משתחוה לו:

בניה של רחל. בראשית רבה פרשה פ"ז סי' ו':

הדא הוא דכתיב ויגידו להמן. ואם הכוונה מה שאמרו לו שלא השתחוה היל"ל ויאמרו להמן אך ויגידו משמע באריכות והמשכה:

וירא בלעם. ולא הלך וכו' וישת אל המדבר פניו ותרגם אונקלוס ושוי לקבל עגלא דשוו בני ישראל במדברה:

הפיל פור הוא הגורל. לפני המן:

בתמוז זכות הארץ. שהלכו המרגלים לתור את הארן ומסר כלב נפשו וכרת משם זמורה ואשכול ענבים וזה היה בתמוז כמ"ש במדרש רבה פ' ט"ז סוף סימן י"ב וצ"ע איזה זכות הוא לישראל בדבר שנהפך לחוב:

זכות שרה אמנו שמתה בו. איני יודע מנין לו. וצ"ע דאמר לקמן בסמוך שנפל הגורל באדר ושמח על שמת בו משה ובשרה זה חשב זה לזכות ויתכן שהיה להם לימוד על שמתה שרה בחשוון וא"כ בחשוון נולדה כמ"ש הקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום וא"כ הזכות מהלידה כמו במשה אלא שלא ידע מלידת משה ועכ"ז צ"ע:

זכות חנוכה. שעתיד להיות ימי נסים וגאולה לישראל הרי שהיה חודש מבורך:

ויבדלו עזרא הכהן. וס"ד וישבו ביום אחד לחודש העשירי. היינו חודש טבת:

שבט זכות אנשי כנה"ג וכו' ועד צלם מיכה. כ"ז איני יודע מהו ומנין להם כן ובהדיא אמרו שלכך נפלו בפלגש בגבעה על שלא מיחו בצלם מיכה וצ"ע [א"ה וגם צ"ע למה לא חשב זכות על חדש שבט מהכתוב בדברים א' ג' דאז הואיל משה באר את התורה הזאת]:

שקול ישקל כעסי והותי. וס"ד במאזנים ישאו יחד במזל מאזנים יעלו וישאו כנגד מי שאמר ועשרת אלפים ככר כסף אשקול וכו':

ואל עקרבים אתה יושב. מול מזל עקרב אתה יושב כנגדו שלא יבא בו רעה:

ולא דבר ה' למחות. והיינו בעת שהיה הגזירה להשמיד ולמחות המן צוה. השי"ת לא צוה ומשמען על ישראל לא דבר אבל על אחר דבר למחות ע"פ מדה י"ז שמפורש בעמלק שצוה למחות אותו: