פירוש מהרז״ו על אסתר רבה ג:א

במה השביעו. עי' ויק"ר פ' ו' סי' ו' קה"ר פסוק וראיתי את כל מעשה:

על מעוריהם. מל' ותער כדה:

אמרו מרודך בלאדן. עיין כל זה שיר רבה פסוק כמעט שעברתי:

הה"ד ויקרה העדיו מנה. פסוק זה אמרו דניאל לבלשאצר על נבוכדנאצר כמפורש בדניאל ה' כל הענין אלא שחז"ל דקדקו שמאחר שבמקומו בדניאל ה' לא כתב כן על נ"נ רק בדניאל ה' כשאמר כל זה לבלשאצר ע"כ דורשים ע"פ מדה ט"ז מדבר שמיוחד במקומו שנבואה זו על בלשאצר ולא על נבוכדנאצר והכוונה שכל הפסוק על בלשאצר שכתוב כאן ולא שם וזהו מ"ש שם הנחת מן כורסיה וכו' ויקרא וכו':

זה נבוכדנאצר. כמ"ש חז"ל שנמשכה על כל המסיבה ג' מאות אמה. וכוונת הדרשה שתה אתה זה נבוכדנאצר ותיבת גם מרבה בלשאצר וכולם ע"י משתה. עי' לקמן פסוק ותמאן: