פירוש מהרז״ו על אסתר רבה א:י

בימים ההם ראיתי. נחמיה אמר כן ונחמיה היה בימי ארתחששתא שהוא אחשורוש כנ"ל בפסוק הקודם:

ווי היו באותן הימים. עי' מ"כ וכמ"ש ב"ר פרשה י"ב סי' יו"ד ומש"ש מתיבת ביי' ועל שב' תיבות אלו מיותרים שהרי מפורש אחריו בשנת שלש למלכו ועוד שאמר בימים ההם היינו הידועים המסויימים ועדיין לא הודיע ע"כ דורש אותם שאינם מורים הזמן אלא מרמזין על צרות:

ולאחאב שבעים בנים. קה"ר פסוק אם יוליד איש מאה ושם בארתי בס"ד איך דורש ע"פ המדות שהיו ע' בנים גם ביזרעאל וכאן הובא מאמר זה להקשות על מ"ש כסא שן גדול איזה רבותא היא לגדולת שלמה שהרי אחאב עשה לו ע' בתים בשומרון ושבעים ביזרעאל כולם של שן כי לא מצינו בתנ"ך מי שבנה בית שן רק באחאב כמ"ש מלכים א' כ"ב ל"ט ויתר דברי אחאב וכל אשר עשה ובית השן אשר בנה א"כ מ"ש בעמוס ג' והכיתי בית החורף על בית הקיץ ואבדו בתי השן היינו בית השן של אחאב ע"פ מדה י"ז ושם כתיב בית השן היינו בית אחאב הנ"ל וכאן כתוב בתי השן הרבה ע"כ דורש שאחאב בנה בתי השן לעצמו וגם לבניו ומאחר שמפורש שהיו לו שבעים בנים בשומרון ושבעים ביזרעאל א"כ מן הסתם שעשה כן לכולם וכמו מ"ש ואבדו בתי השן מדבר בבני אחאב גם מ"ש באותו פסוק והכיתי בית החורף על בית הקיץ ג"כ של בני אחאב. ודעת ר"י בר"ס לדרוש ע"פ מדה יו"ד בית החורף בית הקיץ בתי השן שנים הרי ד' פעמים בית שלכל אחד ד' בתים ומ"ש וספו בתים רבים על שאר בתים של הגדולים שבשומרון ורבנן דרשו שגם בתים רבים הכוונה על של בני אחאב:

וכן הוא אומר. צ"ל וכאן הוא אומר וכנ"ל שמקשה איזה רבותא היא שעשה לו שלמה כסא שן שבלי ספק שכל בית גדול הוא מכסא ותירץ ר' הושעיא שפי' גדול באיכותו כדמות מרכבה העליונה:

כנגד ששה רקיעים. במ"ר פי"ב סי' ג' וש"ג:

ששה מצות. ד"ר פ"ה סי' ו':

הכרוז מכריז. יתכן שפי' שנעשה הכסא במלאכת אלהות שהיה הכרוז יוצא מעצמו:

ברביעית לא תטה. עי' ד"ר שם בא"א ומש"ש:

וכ"ה אומר וידות וכו'. צ"ע איזה ראיה יש מכאן לענינו ויתכן שמביא ראיה שהיה במלאכה אלקות כמו בלוחות שכתוב בהם מזה ומזה הם כתובים ועי' לקמן פסוק מה זה ועל מה זה. ובמ"ר שם גירסא אחרת ע"ש:

עלה שישק. ויק"ר ריש פרשה כ' וכתב שם בשישק ואת הכל לקח:

עשה מלחמה. פי' פרעה וצ"ע מנין לו ומ"ש ונטלוהו ממנו פ' זרח הכושי נטלה מפרעה:

עשה אסא מלחמה עם זרח. ד"ה ב' י"ד ט"ו:

וידות מזה ומזה אל מקום השבת. ולא פי' איזה ידות היו אם של אדם או של איזה בריה ע"כ דורש שהידות היו של האריות והנשרים שהיו שם שהם הושיטו לו ידיהם וקבלוהו וזהו אל מקום השבת ופי' נפלא בפשט הכתוב ובמקרא אינו מפורש רק שהיו שם אריות ולא נשרים אך מאחר שר' אלעזר בר' יוסי ראה אותו הודיע לחכמים מה שראה: