פירוש מהרז״ו על אסתר רבה א:א

שהשחיר פניהם. שהזכיר שמו שתי פעמים בפסוק הראשון והיה די שיאמר הוא המולך ודורשי נוטריקון שהשחיר כשולי ותיבת פניהם וקדירה הוא ע"פ מדה ט'. ועי' עוד במ"כ:

לקעקע ביצתן. דורש אחשורוש נוטריקון אחי שורש מקום שהם אחויים ונשרשים שם ביקש לעקור:

אחיו של ראש. נבוכדנאצר שנקרא ראש אנת הוא רישא דדהבא:

זה אחשורוש שביטל. כמפורש בעזרא ד' ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על יהודה וירושלים. ובימי ארתחששתא וכו' כה"ע שצוה לבטל ודעת חז"ל בסמוך שהוא אחשורוש הוא ארתחששתא שמ"ש מפסוק ז' עד פסוק ט"ו הוא הפרש של פסוק ו' שזהו השטנה שכתוב ובמלכות אחשורוש כנ"ל:

אלא כתוב בשנת הא לכורש. עזרא ה' י"ג ודריוש אמר כן שכורש צוה לבנות הבית בשנה הראשונה אלא שע"י השטנה חזר בו וצוה שלא יבנו וצריך לגרוס בהיפך הוא אחשורוש שבנה הוא אחשורוש שגזר שלא לבנות ומקשה וכי אחשורוש גזר עליו תחלה שיבנה והלא כורש גזר כמ"ש בריש עזרא ובקפי' ה' ובסוף דה"ב וכאן חסר התירוץ העקרי וכצ"ל אלא הוא כורש הוא אחשורוש כמ"ש לקמן פסוק זה בהדיא והלא כורש גזר וכו' אלא הוא כורש הוא אחשורוש:

נכנסו כל סנקליטין שלו. של דריוש בנו של אחשורוש בן אסתר שגזר שיבנה כמפורש בעזרא ה'. ושאלו שרים שלו והלא אביך גזר שלא יבנו הוא אחשורוש הנ"ל שחזר בו וצוה לבטל:

מה כתיב בה כען שימו טעם לבטלה. הוקשה לו שמאחר שהוא כורש שתחלה גזר שיבנו ואח"כ חזר בו שלא יבנו ולמה לא זכר אלא מה שצוה תחלה ולא מה שצוה באחרונה שלא יבנו ע"כ דורש שהמדרש שבמ"ש כורש מלכה שם טעם כלל כל מה שגזר תחלה שלא יבנו וגם מה שעתה יחזרו ויבנו כמ"ש עזרא ד' כ"א כען שימו טעם לבטלה וגו' לא תתבנה עד מיני טעמא יתשם הרי שמ"ש בעזרא ו' ב' כורש מלכה שם טעם כולל מ"ש בעזרא ד' כ"א שהבטיח שעוד יצוה לבנות אלא שיעכבו עד שיצוה ובנו דריוש גמר דבריו במה שצוה לבנות לקיים גזרת אביו ולא לבטל. דוק מאד בדברי המדרש והפסוקים כי קצרתי:

ושבי יהודה בנין. וס"ד בנבואת חגי נביא וזכריה וכו' מטעם כורש ודריוש וארתחששתא. בעזרא ו' י"ד: