פירוש מהרז״ו על איכה רבה ג:טו

ר' חלבו שאל את רשב"נ. ד"ר פ"ב סי' ב' ושם הגי' ר' חנינא בר פפא שאל לרשב"נ מהו דכתיב ואני תפלתי לך ה' עת רצון ע"ש עוד דכאן חסר:

נמשלה תפלה כמקוה. כמ"ש ירמיה י"ד ח' י"ז י"ג מקוה ישראל ה' והתקוה על ידי תפלה וכמ"ש ירמיה נ' ומקוה אבותיהם ה'. ונמשלה התשובה כים כמ"ש ד"ר שם מפסוק נוראות בצדק תעננו מבטח כל קצוי ארץ וים רחוקים פי' הוא מבטח לרחוקים הם הרשעים כים שהוא פתוח לכל תמיד שהיל"ל תקות ישראל ה' ואמר מקוה בלשון משנה שם מקוה מים שטובלים בו שהוא בנין ויש לו בעלים שסוגרים אותו לפעמים:

אינם ננעלים לעולם. כשהם ננעלים אינם ננעלים על דעת שיהיה כן תמיד:

ואין קריאה אלא תפלה. שתיבת קרא לו שני משמעות. אחת מלשון קריאת אדם לחבירו. והב' מלשון תפלה וכאן שכתוב בכל קראנו היינו יכולים לפרש בכל ענין שיהיה הקריאה בין בקריאת שם בין בתפלה ע"ז אמר ואין קריאה האמורה כאן אלא תפלה ומ"ש בכל קראנו פי' בכל פעם שנתפלל בצבור ובכל אופן שנתפלל:

עתים הם לתפלה. אפילו ליחיד יש עת מיוחד ומסוגל שתשמע תפלתו: