פירוש מהרז״ו על איכה רבה ג:א

וירמיה לקח. לעיל פתיחתא כ"ז וכאן חסר ובשיבוש והעיקר כמ"ש שם. ושם פרשתי בס"ד:

דברים משולשים. כאמרם כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים אם בפירוש ואם ע"פ המדות:

גבורים. ב"ר סוף פ"ה שד"ת יש בהן לתת ללומד אותם כח וגבורה וכמ"ש משלי חי"ת יו"ד אני בינה לי גבורה:

שלישים אני הגבר. הנה שני פירושים הראשונים הוא על כלל התורה אך מה מלמדנו בפירוש זה ועל זה כתוב להבין דברי חכמים וחידותם שכוונתם למ"ש במשלי כ"ב שם להיות בה' מבטחך הודעתיך היום אף אתה הלא כתבתי לך שלישים שקינה של אני הגבר מלמדנו ומודיענו הרבה מענין אמיתת הבטחון בה' זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל לו חסדי ה' וגו' טוב ויחיל וגו' הרבה פסוקים מודיעים איך לבטוח בה' ודוק בפסוקים:

אני הגבר. ראה עני בשבט עברתו וכנסת ישראל אומרת כן וכמ"ש ילקוט כאן אמר ריב"ל אמרה כנ"י לפני הקב"ה אנא הוא דילפינא כל מה דאת בעי אתי עלי ופי' וקבלתי הכל באמונה וזהו מ"ש כאן אהני עלי מה דאהני לך:

אחר העמוד. סמוך לביתו מקום שעובר תמיד:

אקשית אפך. אחר שגרשתי אותך מביתי:

כך יפה לי. להקשות אפי כנגדך שתחזירני לביתך כמקדם שלא קבלה אותך אשה אחרת שלא נתרצה לישא עול מוראך אלא אני וכן אני עושה עתה:

אני הוא שפסלתי. ואז בחרתי בך ועתה אני פוסל אותך ובוחר באחרת:

ולא קבלה אותך. ואני בחרתי אותך ואין ראוי לך שתדיחני:

אקשיתין אפיכון. להתקרב אלי לבקש ממני ישועה אחר שגרשתי אתכם:

אלא אני. ועל זה אנו סומכים להתקרב אליך:

אני שפסלתי. ועתה אני פוסל אתכם: ובילקוט כאן תוספת דברים:

החזרת תורתך. ומן הדין שתקרבנו לעולם:

דתניא בתחלה. מכילתא פסוק אנכי ובספרי פ' ברכה:

וזרח משעיר. הרי שנגלה משעיר ארץ אדום:

הופיע מהר פארן. היינו ארץ ישמעאל כמ"ש בראשית כ"א אצל ישמעאל וישב במדבר פארן: ו

אתה מרבבות קודש. הם המלאכים הקדושים מימינו אש דת למו לישראל והם שאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע וע"כ ראוי שגם עתה לא ירחק אותם וזהו אני הגבר ראה עני שקבלתי עלי כל עוני וטורח:

ד"א אני הגבר. לא אמר אדם או איש לדרוש גז"ש על איוב שנתן עליו שבטו כמ"ש איוב סוף ט' יסר מעלי שבטו וזהו ראה עני בשבט עברתו:

שראה אותי עניה. שהיל"ל ראיתי עני ע"כ דורש ראה עני שראה הקב"ה עניי מן התורה ומן המצות:

גברני לעמוד. עי' לקמן פסוק דרך קשתו: ע"כ אמר כגבר לשון גבורה:

אך בי ישוב. מרעה ויהפוך לטובה בעוה"ב שדומה ליום:

אמר ריש לקיש. לקמן סוף פסוק ויגרס ופסוק חסדי ה':

חוזר ומרחם. כמ"ש דברים ל' פסוק ט' כי ישוב לשוש עליך לטוב וכמ"ש סוף מיכה ישוב ירחמנו: