פירוש מהרז״ו על איכה רבה א:נב

פרשה ציון בידיה. לפי גירסא זו אין חיבור כלל לדרשה של מי יתן ראשי מים לכאן שאין זכרון לפסוק פרשה לבכיה ולמים. ע"כ נראה שפסוק זה פרשה ציון בידיה מיותר כאן ובטעות נדפס כאן ומ"ש כתיב מי יתן ראשי מים שייך לפסוק הקודם שדרש על אלה אני בוכיה עיני עיני יורדה מים על זה דרש פסוק מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה וס"ד ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי והיה יכול להעמיד דרשה זו בפסוק בכה תבכה וכ"ה בילקוט כאן שהדרשה שייך לפסוק בכה תבכה:

לא אכילה ולא שינה. ולא שום דבר גשמי וא"כ יקשה איך שייך לומר בו ראשי מים ע"כ הביא דרשות אלו עד אמר הקב"ה מי יתן ראשי מים כתחלתו:

יקוו לי המים. ב"ר ריש פרשה ה' וש"נ:

ברמיזה ובאצבע. בערוך ערך מנוולין הביא מחמר זה לכאן וגורס ובסודרין במקום מנוולין שהיה כתוב כאן וכן הוא ברש"י על המדרש ב"ר פ"ה:

מי יתן ראשי מים כתחלתי. ואין ראשי האמור כאן אלא ברייתו של עולם שנאמר בראשית ברא אלהים. ילקוט כאן:

אלה אזכרה. גם דרשה זו שייך לפסוק על אלה אני בוכיה כמ"ש אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי כי אעבור בסך ודורש בסך מלשון סוכה וזהו ואילנות מסככות על ראשי וכן בסך בצלו של הקב"ה:

כהדין געגע. דורש חוגג בחילוף חי"ת בעי"ן באהח"ע המון עגעג והוא שם איזה בריה שצועקת תמיד ובמוסף ערוך הביא תרגום ירושלמי על פסוק ואשעה בחוקיך תמיד ואגעגע באורייתך תדירא:

ד"א פרשה ציון. תיבת ד"א מיותר כי עתה מתחיל לדרוש פסוק פרשה כאשר כתבתי:

דפשיט עשר אצבעוי. מרוב יסורי המכות:

כ"מ שנאמר אין. ב"ר סוף פרשה ל"ח ולעיל סוף פסוק אין מנחם לה:

מקובלני מישעיה רבי. לא יתכן לומר שלמד אצל ישעיה בעודנו חי כמ"ש ב"ר פרשה ס"ד סוף סי' ה' וכפי מ"ש בביאורי שם אך פירושו שהיה גדול ממנו וקודם לו כמה דורות וכתיב בישעיה וסכסכתי מצרים וכתיב שם וסכרתי את מצרים ביד אדונים קשים ומלך עז ימשל בם היינו נבוכדנצר ולא ביד יאשיה:

אמרי טרידי תרעין. בעה"ב אמר להתלמידים שיסגירו הדלתות והפסל דמות עבודת כוכבים היה החצי על חצי דלת זה והחצי על חצי דלת השניה וכשפתחו התלמידים הדלתות לא היה נראה מהדמות כלום אך כשסגרו הדלתות נראה בבית דמות העבודת כוכבים שהיו עובדים ומה שתקנו התלמידים בפתיחת הדלת קלקלו בסגרם:

ג' מאות חצים. צ"ע מנין לו כ"ז:

עד שהגלו אותי. דורש רמוני מלשון רמה בים זרקוני והשליכוני לגלות:

מדחים כתיב. עד שהדיחו אותי כי מדוחים משמע שהמשאות המה דברים של שקר ונדחים אך מדחים משמע שמדיחים אחרים:

בשביל לאהבני. שאעשה בגלות זכרון למצות של ארץ ישראל. עי' שי"ר פסוק אל תראוני שגם מ"ש שם רב"א בשם ר"י שייך כאן ועי' מ"ש בפתיחא י"א אלו זכיתם הייתם קוראים וקראתם בעצם היום וכו':

המרורים זה חורבן ביהמ"ק. כמ"ש לעיל הרווני לענה בט' באב וחייבו אותי לצום ולמרר חיינו בט"ב בחמשה ענויים לזכור גודל המרירות של חורבן בית המקדש: