פירוש מהרז״ו על איכה רבה א:נ

במרים בת תנחום. מעשה כזו הובא ביוסיפון בחנה ושבעה בניה בימי אנטיוכוס המוקדני. ואולי שני מעשיות הם:

שבעה קנקלים. לעיל פסוק טומאתה בשוליה:

ובת קול יוצאת. בעת הריגת הבנים ורוה"ק צווחת בעת שאמר הנביא הקינות ברוה"ק:

על סילוק הדעת. של צדקיה וע"ז אמר עיני עיני יורדה מים על מי שכתוב בו ואת עיני צדקיה עור ועל סילוק שכינה כמ"ש בס"ד כי רחק ממני מנחם משיב נפשי:

להטיח ראשו בכותל. דבר פלא הוא שיתירו חז"ל לאדם לאבד עצמו לדעת כדי שלא יראה בצרה ומשנה מפורשת היא בכל מאודך בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודד לו במאוד מאוד בכל נפשך אפי' נוטל את נפשך והמאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעולם הבא ולפי פשט הכתוב שהיה צדקיה רשע לפי שיטת הרשעים נקרא זה סילוק דעת כי נוח לו לרשע לאבד עצמו מלהמסר ביד שונאו אך לפי דעת חז"ל שצדקיה היה צדיק דברי פלא המה ואולי סובר המדרש הזה שהיה רשע: