פירוש מהרז״ו על איכה רבה א:ג

הם לא פלשו. לקמן פסוק היה ה' כאויב ופי' לא היה חטא במלואו שיעוררו עליהם מדה"ד במלואו מפולש כמו מבוי מפולש לר"ה ברוחב מלואו:

פרה סוררה איכ"כ. וכמ"ש ירמיה ב' בכרה קלה פרא למוד מדבר לא אמר כבכרה כפרא וכן היה יכול לומר פרה סוררה אלא שבאיזה מקומות כתב בכ"ף הדמיון ללמד דבר זה של פלשו אחר מדת הדין:

תובעת מזונותיה. כמ"ש בתנאי כתובה את תהא יתבת בביתי ומתזנת מנכסאי כל ימי מיגר אלמנותיך שכל זמן שאינה תובעת כתובתה יש לה מזונות שעדיין היא דבוקה בבית בעלה אע"פ שאין בעלה שם כך ישראל דבוקים במקום בית המקדש וכל דברי קודש:

איזה ספר כריתות. פי' שלא גרשתיה וכתוב שלחתיה ואתן ספר כריתו יה אליה הרי שגרשה והם שני כתובים מכחישים והכריעו שבאמת גרשה אלא שחטף מידה ספר הכריתות:

אלמנה מעשרת השבטים. ר"ע לטעמיה שסובר שעשרת השבטים אינם עתידים לחזור לעולם הרי שהיא אלמנה מהם ממש ויהודה ובנימין עתידין לחזור ואינה אלמנה מהם ודעת רבנן שכולם עתידים לחזור וכל זמן שהם בגלות היא אלמנה מהם אך יקויים בהם כי לא אלמן יהודה וישראל מיהודה הם עשרת השבטים שעתיד להחזירן ושניהם שוים: