פירוש מהרז״ו על איכה רבה א:כז

זה מיכאל וגבריאל. אצל מיכאל מפורש בסוף דניאל מיכאל שר הגדול העומד על בני עמך ועל גבריאל עי' לקמן פסוק ממרום שלח אש בעצמותי ובפסוק ולא זכר. שהיו הגחלים עוממות בידו ששה חדשים:

באסקפיות שלהם. הערוך מביאו בערך סקפט ופי' סקפיטי בלעז והמ"ע פי' סקפטי בלשון יווני כסות ולבוש. כשגולה אומה אחת לבין אומה אחרת שלובשים הגולים האסקפטיות של הגוים שבאים בתוכם ומשתווים ומתערבים יחד ומן הסתם הם של כלאים שאין ישראל רשאים ללבשן וגם בלשון הנהוג נקרא סקאפיטקעס הם חצי פוזמקאות הרגלים:

גלתה יהודה מעוני. היל"ל לעוני ע"כ דורש מעוני מחמת עוני ע"פ גז"ש לחם עוני או שכר עוני וכן כל אלו שדורש והולך שנקראו עני במקום אחר לכולם כיון בתיבת מעוני:

קול קילוס עובדי כוכבים. שמ"ש קול ענות הוא לשון קילוס ושירה כמ"ש עלי באר ענו לה. וכמ"ש ותעננה הנשים המשחקות אצל שאול שהוא לשון שירה ואצל העגל פירושו קול קילוס של עובדי העגל:

ומרוב עבודה. היל"ל לרוב עבודה ע"כ דורש מרוב מחמת רוב עבודה שלא שלחו חפשי לעבד עברי מקץ שבע שנים:

אלו מצאה מנוח. שהיה טוב לה בין העובדי כוכבים ובמנוחה לא היו מבקשים שיגאלו כמו ממצרים עי' ב"ר פרשה ל"ג סי' ו':

קטב מרירי. בשירת האזינו פסוק כ"ד וקטב מרירי ונקרא (בתהילים צ״א:ו׳) מקטב ישוד צהרים. במ"ר פי"ב סי' ג' כל הענין בשנוים רבים ובמדרש תהלים צ"א:

גזיז סוגיא דטהירא. גוזז ושודד חוזק שליטת השמש וחומה היינו מתחלת שש שעות עד סוף ט' שעות הם ד' שעות. וע"ש במ"ר השנויים וצ"ע לברר:

גם ברושים. וגו' מאז שכבת לא יעלה הכורת עלינו:

אלא מבלי באי מועד. שארץ החיים שמחה בעושי מצות הבאים בציון לעבודת ה':

זה בא ובועל. לקמן פסוק נשים בציון עינו וצ"ע להשוות ואולי מדרשים חלוקים הם ואולי גם כאן והכוונה על הבתולה האחת שעינו אותה כמ"ש שם וזהו מ"ש כאן והיא מר לה לשון יחידה על בתולה אחת:

קסרין וטריפולין ותנופילין. כצ"ל נעשה קסרין מטרופולין וכמ"ש מגלה דף ו' הובא בערוך קסרית בת אדום שהיא היתה מטריפולין של מלכים:

היו צריה לראש. זה נבוכדנאצר כמ"ש אנת הוא רישא דדהבא:

סבא צותרא. בערוך הגי' צייתור וכתב המ"ע בנוסחאות צותרא פירושו בלשון יווני חסר כל:

קרצטיונה. והערוך גורס קראסטיונה ופירש מענין חשבון:

דלא יחרב לעולם. במ"ר פרשה י"א בריש סי' ג' מפסוק הנה זה עומד אחר כתלנו.