פירוש מהרז״ו על איכה רבה, פתיחתא טז

דרכך ומעלליך. להפוך מדת הרחמים למדת הדין:

שבחו שר מלך. באיזה מקום יכול להספיק לעמו פרנסתם במלואו וטובו שישבחו אותו שלא חסר להם לא בישוב בתמיה בוודאי רק בישוב וישראל גרמו בדרכם ועלילותם להפוך שבמדבר לא חסר להם דבר ובישוב חסר הכל:

פרש ענן למסך שלא יזיקו חום השמש ובישוב צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ מהחום הפנימי של רעב וצמאון והחום החיצוני של השמש:

לבי לחוקקי ישראל. רוה"ק אומרת כך שהקב"ה נותן כביכול לבו אל חוקקי ישראל. ודורש ד"א לבך על ביהמ"ק כמ"ש לקמן פתיחא ל"א:

צור לכבי. הצור הוא הקב"ה הוא לבבי וזהו כי נגע עד לבך שסלק שכינתו ממנו ונשאתי קינה איכה ישבה בדד: