פירוש מהרז״ו על דברים רבה ז:א

הלכה אדם מישראל. ההלכה ופירושה שייך למ"ש בסדר זה ענין הברכה והקללה בהר גריזים ושינה בפ' י"ב פעמים אמן ואגב זה הביא ענין של אמן:

מפני הטירוף. ולא יוכל לחזור לברכת שים שלום אחר ברכת כהנים:

למה לפי שאין גדול. פי' למה יענה אמן באמצע תפלה מאחר שיש לחוש איך יכניס עצמו בחששא:

ג' איספליאות. כתב במ"ע לא ידעתי פירושו אולי צ"ל איסכליות ופי' בנ"י דקדוקים ופירושים ועי' במ"ר פרשה ט' סי' ל"ה ובירושלמי סוטה פרק ב' הלכה ו' מדרש תהלים סוף פרשה ט':

והשביע אותה הכהן. והסוטה אינה נשבעת אלא אומרת אמן הרי שהאמן היא השבועה:

ואמר כל העם אמן. שעונים על מה שאמרו הלוים ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה ועונים אמן שמקבלים עליהם המצוה שלא יעשו וכן כל הי"ב ארורים פי' שמקבלים עליהם המצוה:

אמן כן יאמר ה'. ואין כאן לא שבועה ולא קבלת מצוה אלא שיאמינו הדברים שאומר:

לענות אמן לעתיד. כמ"ש ברוך ה' לעולם אמן ואמן תהלים סוף פ"ט אמן בעוה"ז ואמן בעוה"ב וכמ"ש פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים ב"פ אמן:

זוכה לכנוס בכ"כ לעוה"ב. עי' סנהדרין דף צ"א הובא ילקוט תהלים פ"ד:

קול ששון וקול שמחה. ע' לעיל בדברים סוף פרשה ב' ועי' ברכות דף ו' ב' הדרשה הב' המשמח חתן זוכה לתורה ועי' תנחומא כאן סי' ד':

אם שמוע תשמע. שמוע בעוה"ז תשמע לעוה"ב ופסוק זה כתיב אחר י"ב אמנים ע"כ סמך הדרשות יחד: