פירוש מהרז״ו על דברים רבה ב:כט

מי שאכל את התבשיל. שמשה ברח על שהרג והי' מבקש מקום לברוח לשם ולהנצל הוא יודע צער הבורח על שהרג על כן היה זריז במצוה זו:

ומצא לדתן ולאבירם. שמ"ר פר' א' סימן כ"ט ל':

התתיל מבזה אותו. היינו מ"ש מי שמך לאיש שר ושופט עלינו:

כמה דברים שמעתי. מבואר פירושו שם בשמ"ר סי' ל"א:

והאיך ברח. שם בשמ"ר הגי' וכי אפשר לאדם לברוח מן המלכות:

ויצילני. שהי' די שיאמר כי אלהי אבי בעזרי מחרב פרעה ותיבת ויצילני מיותר לדרוש אותי הציל ולא למי שאחז החרב שירצה להרוג אותי:

אי אתה זכור. צ"ע איך יזכור שהרי זה נעשה אחר שברח ובכל המקומות שציינתי ליתא כל זה ואם איתא לגירסא זו דורש כן מפסוק זה עצמו מי שם פה לאדם ככל מה שדורש על אסכולי פרעה ואם לא ידע משה מזה איך הביא לו הש"י ראי' מזה אלא בהכרח שהמלאך שהבריחי הודיעו גם זה:

בנוהג שבעולם ב"ו. ירושלמי ריש פרק הרואה מדרש תהלים מזמור ד':

באנקליטון. במוסף ערוך גורס באנקלימון ופירושו בלשון יוני חטא ועון וכמ"ש בסמיך ג"פ והוא נתפס בחטייה: וכל מאמרים אלו שהביא מדניאל מאברהם מיונה הובא דרך אגב מענין משה. וצ"ע למה לא חשב המעשים כסדר תחלה מאברהם ואח"כ מיונה ואח"כ מדניאל וכאן הביא תחלה מדניאל ואח"כ מאברהם ואח"כ מיונה: