פירוש מהרז״ו על דברים רבה ב:כא

ואיש את אשת רעהו. עשה תועבה ואיש את כלתו טמא בזמה ותיבת בזמה מיותר שדי במ"ש טימא ע"כ דורש בזמה מלשון עצה ומחשבה עי' במ"כ וע"כ כתיב בזימה אצל כלתו שהיא חמורה מאשת רעהו שעונש כלתו הוא בסקילה ועונש אשת רעהו הוא בחנק ומאחר שהעונש חמור העבירה נמי חמורה:

שבעה בתי אבות. כמ"ש גיטין פ"ח הובא ילקוט כאן מפסוק אומללה יולדות השבעה ז' בתי אבות ירבעם בן נבט וביתו בעשה וביתו אחאב וביתו יהוא וביתו מנחם וביתו פקח וביתו הושע וביתו וברש"י ירמי' על פסוק אומללה ועוד בילקוט שם בשם תנחומא מונה גם שבעה ממלכי יהודה וכן מצאתי באגדת בראשית פ' מ"ח יהורם א' יואש ב' מנשה ג' אמון ד' אחזיה ה' יהויקים ו' צדקיה ז'. ובגליון של תוס' גיטין הנ"ל דורש כך כי תוליד א' בנים עוד ב' הרי ג' בני ב' בנים ב' הרי ז' וגירסא זו נכונה מאד אך הגירסא שבכאן צע"ג שהרי כתוב שני פעמים ועשיתם ולמה לא ידרוש ונושנתם שנים והשחתם שנים ועשיתם שנים ועשיתם שנים. וכפי גירסת הגליון שבתוס' הרי ביחד ארבעה עשר ואולי נאמר אין הכי נמי ורמז כאן שבעה של ישראל ושבעה של יהודה ולא יחשוב דרשה על תיבת תוליד כמ"ש כאן במדרש כי איך יאמר כי בנים ודו"ק: