פירוש מהרז״ו על דברים רבה ב:יא

יענך ה' ביום צרה. הוא ד"א על פסוק כה' אלהינו בכל קראנו אליו:

כך אמר משה וכו' דוד אמר וכו' ירמי' אמר. הענין שדעת המדרש שכוונת כולם הי' על הישועה העתידה שקודם הישועה יהי' עת צרה גדולה וכל מקום שכתוב סתם ביום ההוא הכוונה על יום הגדול העתיד משה אמר וחרה אפי ביום ההוא וגו' ומצאוהו רעות רבות וצרות ודוד אמר על יום זה יענך ה' ביום צרה וכמ"ש בהדיא במדרש תהלים כ' באיזה יום שהכל מודים בו שהוא צרה לעליונים ולתחתונים ע"ש באריכות על יום העתיד וירמי' אמר על זה הוי כי גדול היום ההוא מאין כמוהו ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע וזהו דעת המדרש שמשה נתכוין על יום זה ג"כ ע' לקמן פ' זו סוף סי' י"ז עת רצון עונה אחת וע' ויק"ר פ' כ"א סי' ג' עת לשעה מי שענה את אמך כמ"ש מדרש תהלים כ' שם מי שענה את אמך בעדן קשיותה הוא יענה אותך בעדן קשיותך וכו' אמר דוד מי שענה את יעקב אביכם בעת צרתו יענה אתכם בעת צרתכם וזהו ישגבך שם אלהי יעקב מדה ט"ז ע"פ מדה י"ז שמפורש אצל יעקב לאל העונה אותי ביום צרתי:

ואין מי שיבקש עליהם רחמים. כי כל ימי משה עמדו ישראל בתפילת משה וכאן אמר בכל קראנו אליו משמע הכל ביחד על זה דורש שמשה התנבא והתפלל על דורות שלא יהי' להם מי שיתפלל בעדם: