פירוש מהרז״ו על דברים רבה יא:א

בתחלת מגן. קורא לברכה ראשונה מגן על שחותמת מגן אברהם:

לתחלת מודים. על שג' ברכות אחרונות דומה למי שכבר קיבל פרס מרבו ומודה והולך לו קורא אותם על שם מודים ותחלת מודים היינו תחלת ג' ברכות אחרונות היינו רצה ועמ"כ ועי' פלוגתא זו ברכות דף ל"ד א' ושם איתא רב הונא ורב אסי:

מתחלת ברכה. שאם טעה בג' ברכות אמצעיות כמו בברכת השנים חוזר לתחלת ברכת השנים ולא לאתה חונן וכן כולם:

ממקום שפסק חבירו. מדרש תהלים ריש מזמור א':

בכורה נתן לו. במ"ר פר' ד' ריש סי' ח' ואעפ"י שהיה ישמעאל בכור לאברהם עכ"ז נתן הבכורה לבן שרה הגבירה ואעפ"י שהבכורה תלוי בלידה ואיך יכולים ליתן הבכורה לזה הביא ראיה ממ"ש וימכור את בכורתו ליעקב וכמו שיכולים למכור כך יכולים ליתן:

ויתן לך אלהים. דורש גז"ש מהו ויתן האמור שם ברכה אף ויתן האמור כאן ברכה ולדברי ר"נ דורש שמתחיל ממקום שפסק:

ובמה חתם יצחק. הברכה שניה שברכו קודם צאתו לבית לבן כתוב שם ויקרא יצחק והנה בתיבת ויקרא אין בו רמז ברכה ויתכן שכוון המדרש למ"ש ב"ר ריש פרשה צ"ח ויקרא יעקב אל בניו שפירושו ויקרא יעקב לאל להיות עם בניו וכן כאן ויקרא יצחק אל יעקב שקרא לאל להיות עם יעקב ועי' כל זה ב"ר פר' ק' סי' י"ב:

אלא בזאת. ותיבת זאת כולל כל טובות של ישראל כמ"ש ויק"ר פר' כ"א סי' ב' ספרי כאן: