פירוש מהרז״ו על בראשית רבה צח:טו

יטור נפיש וקדמה. בדה"א ה' י"ט ויעשו מלחמה עם ההגריאים ויטור נפיש ונודב והמדרש כתב וקדמה במקום ונודב כמ"ש בתורה אצל בני ישמעאל מהגר שעל שם כך נקראו הגריאים וא"כ נודב הוא קדמה שיש לו שני שמות ומ"ש בתורה יטור נקרא בד"ה ויטור. וההגריאים הוא כלל ואח"כ פרט ויטור נפיש ונודב כנ"ל וזהו דעת המדרש שאמר ג' משפחות רעות:

ובימי שאול. אצל בני ראובן כתוב בד"ה ה' פסוק י'. ומ"ש פ' י"ט הנ"ל ויעשו מלחמה עם ההגריאים הם עצמם ההגריאים שבפסוק י'. ומ"ש בימי שאול לא יתכן כפשוטו על שאול המלך. שהרי כאן בפסוק י"ח כתוב בני ראובן וגדי וחצי שבט מנשה וגו' ארבעים וארבעה אלף ושבע מאות וששים יוצאי צבא ולהלן בדה"א י"ב ל"ז כתוב ומעבר לירדן מן הראובני והגדי וחצי שבט מנשה בכל כלי צבא מלחמה מאה ועשרים אלף וגו' להמליך את דוד וגו'. ואם נאמר שמ"ש ובימי שאול הוא כפשוטו על שאול המלך איך יתכן שבימי שאול לא היו כ"א מ"ד אלף גבורים ובימי מלוכת דוד שלא היו ביניהם כ"א כשבע ושמנה שנים היו ק"כ אלף ולא כתב שבאו כולם אלא מן הראובני כו' והם ב' כ"מ והכריע שאא"ע לשאול המלך ת"ע ליהושע כמ"ש ביהושע ד' י"ג שהיו ג' שבטים אלו כארבעים אלף חלוצי צבא. וכאשר מצאתי מפורש במדרש שי"ר פ' כמגדל דויד וז"ל ר"י בר חזקיה אמר כל מקום שנאמר כעשר כעשרים כשלשים כארבעים או חסר או יתר תמן אתמר כארבעים אלף חלוצי צבא והכא את אמר כארבעים וארבעה אלף ושבע מאות וששים. וזה פלאי שפסוק כארבעים אלף כתוב אצל יהושע ופ' כארבעים וארבעה וגו' כתוב אצל שאול אלא שדעת חז"ל ששאול שכתוב כאן הוא יהושע ומ"ש כארבעים שפי' או פחות או יותר ופירש כאן כמה היה היתר. ומה שקרא ליהושע שאול הוא ע"פ מדה ט"ז דכאן שכתוב שעשו בני גד וראובן מלחמה עם ההגריאים בלא דעת יהושע שעל שיהושע היה שופט ולא מלך ולא משל עליהם אלא בעת שכבש וחלק שאם היה מלך לא היו עושים מלחמה בלתו כמ"ש אצל חנן בן נחש עם יבש גלעד שלא עשו בלתי שאול כלום ולכן כאן קראו שאול שהיתה ממשלתו שאולה בידו:

מגדלים שער. לסימן צער ואבילות. ויתכן שהיה מענין נזירות. וגם הישמעאלים מגדלים שער כטבעם. ודורש פ' כ' ויעזרו עליהם וינתנו בידם ההגריאים וכל שעמהם כי לאלהים זעקו וגו' והיל"ל ויזעקו לאלהים ויעזרו וגו' ועוד מ"ש וכל שעמהם שלא נזכר כלל שהיו עמהם לבד ג' אומות הנ"ל ע"כ דורש שהבנים התערבו בהם ההגריאים כנ"ל ותפסו ההגריאים עם הבנים יחד וזהו וכל שעמהם כי לאלהים זעקו שהבנים שהיו עם ההגריאים זעקו ונעתר להם:

גייס אתי למגייס. עי' מ"כ. והמאמר בירושלמי סוטה ס"פ ח' העתקתיו לעיל פ' זו ס"ד ע"ש:

ור' לוי. שלדעת רבנן מברכת יעקב הרי רק ברכת גד הוא אלא מברכת יהושע שבירך לכל ג' אלו. כדלעיל פל"ה ס"ג. וברכת יהושע הוא מ"ש בנכסים רבים שובו אל אהליכם וזהו מ"ש בדה"א ה' י' וישבו באהליהם. עוד שם בברכת יהושע חלקו שלל אויביכם הם ההגריאים וגם מכאן ראיות לדרשה הקודמת ודו"ק ושייכות המאמר לכאן לדעת רבנן: