פירוש מהרז״ו על בראשית רבה צג:ח

אדוני שאל. פי' שיש להרגיש למה שאלת:

שפטיט אתה. שתחלה כתוב והורידו עבדיך לשון רבים ואח"כ כי עבדך ל"י ואיזה טעם הוא על והורידו עבדיך כי עבדך ערב והיל"ל ועתה ישב נא עבדך וגו' כי עבדך ערב. ע"כ דורש ע"פ מדה ט' שיהיה מ"ש כי עבדך ערב לטעם על דברי יוסף:

ואמרת לו טרוף. ופי' שאמרת הכר נא וגו' והיתה כוונתך שיאמר יעקב טרוף טורף:

צעק ובכה. שתחלה אמר טענה חזקה והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ברעה שאולה ואח"כ אמר פן אראה ברע מטענת עצמו ע"כ דורש שאחר שראה יהודה שכל טענותיו לא הועילו לו שבסוף הכל אמר לו מפני מה לא עשית וכו' ענה לקינה על עצמו כי איך אעלה וגו' והוא פשט המקרא וכן באסתר כי איככה וגו':

אני אקראנו שיבא. בתנחומא הגירסא אני קניתיו אקראנו ויבא אצלכם:

מה אתם רואים. שהיל"ל יוסף אחיכם אני. והתחיל בתיבת אני על שהיו סבורים שיבא אחר:

מיד פרחה נשמתן. לשון גוזמא היא ופי' שנבהלו מאד עד שלא יכלו לדבר. ובתנחומא הגירסא עשה הקב"ה להם נס וחזרה נשמתן ויתכן שגם כוונת התנחומא על ביטול ההרגשות שלא לענות והנס שנתחזקו שיוכלו לענות: