פירוש מהרז״ו על בראשית רבה צב:ח

עשרה ב"א. הוקשה לי שהוא סותר עצמו תחלה הסכים כדבריהם כן הוא ואח"כ אמר אשר ימצא וגו' ואינו כדבריהם. ע"כ הוסיף המדרש שמן הדין הוא כדבריכם אך אני אינו עושה ולשון רש"י בחומש אבל אני אעשה לכם לפנים משורת הדין. וגם זה לשיטתם שהוא מנשה שידו כיד יוסף ויכול לעשות עמהם לפנים משורת הדין וכמ"ש ס"ו וש"נ:

בר גנבתא. בכשלונם רצו לסלק הבזיון מהם מצד אביהם ותלו על טבע אמו וגברא דיוסף אמר להם שיש לכולם צד טבע בזה שעיר שרמו אביהם שעיר עזים של יהודה לתמר שאין לתלות ברחל וזהו מ"ש יש כאן שעירים. יש כאן אחים שמכרו אחיהם. ובנימין לא השיב כמדתו לשתוק:

שבטים גרמו. לעיל פפ"ד ס"ב:

טעוניה בחדא ידא. שהיל"ל ויעמסו. אלא דעמוס איש וגו' שכל אחד העמיס בלא עזר חבירו:

מטרפולין היתה. עד פירושו כפר כמ"ש רות רבה ס"פ א' ובאסתר רבה פסוק ויהי בימי ב' ע"ש וכאן היל"ל וישובו מצרים אלא להודיענו מחשבותם שחשבוה לעיר קטנה לענין המלחמה: