פירוש מהרז״ו על בראשית רבה צב:ב

זבדי בן לוי. לעיל פס"ב ס"ב שמ"ר פנ"ב סימן ג' בשינוי:

רגליו של יעקב. דורש מ"ש רק לשטף מים רבים משמע שמי שהיה בשטף מים רבים הם ישראל בים סוף התפללו ששטף מים רבים אליו לא יגיעו. ומ"ש כל חסיד לרבות יעקב שהיה עמם בים. וכמ"ש בצאת ישראל וגו' הים ראה וינוס שישראל ראה את הים כשנס. וזהו מ"ש כאן ראה נסים. וכן כולל אברהם ויצחק במ"ש כל חסיד ועי' לעיל פס"ט סס"ה וש"נ עי' ילקוט תהלים ע"ח:

נגד אבותם. ואין אבות אלא אברהם ויצחק ויעקב וס"ד בקע ים ויעבירם:

לעת מצוא וכו'. ולא פי' מה מצא ע"כ דורש ע"פ מדת ממעל מלשון מיצוי וסוף ועי' בסוף הפרשה:

מצוי היום. לעת מנחת ערב שהוא עת רצון כאליהו בהר הכרמל:

לעת מצוי הדין. כשבאים צרות תכופות ר"ל ומתפללים מתוך צרה. וכן לעת מיצוי החשבון היסורים כנגד העונות שהוא דקדוק החשבון. וכמ"ש קה"ר פסוק אחת לאחת למצא חשבון ע"ש ובירושלמי ברכות פ"ד ה"א וע"ל פמ"ט סי"ג ועי' במ"ר פ"ט סכ"ד: