פירוש מהרז״ו על בראשית רבה ט:יד

ובה נגמרה מלאכת העולם. בא לדרוש יום הששי ויכולו שמ"ש ויכולו שייך לסוף יום ששי וע"כ כתב הששי ויכלו:

למנינו של עולם. יום אחד. יום שני. יום שלישי. הכל לבריאה מכאן ואילך מונין לשבת. אחד בשבת. ב' בשבת וכו'. ועי' מ"כ: