פירוש מהרז״ו על בראשית רבה פט:ה

להלן הוא אומר. בדניאל ב' אצל נ"נ ותתפעם מורה שני הפעמות ע"פ מדה י' באותיות כפולות ועי' בזה ברא"ם:

בעי גביה. מיוסף ואולי צ"ל גבייהו היינו מחרטומים ויוסף:

חלום הצלם וחלום האילן. כמ"ש חלם נ"נ חלומות שני חלומות וכן להגיד למלך חלומותיו ומאחר שמפורש אצלו ב' חלומות א' בדניאל ב' ושם ד' ע"כ מ"ש חלומותיו על שנים אלו:

גדולה לארבעה. כמ"ש בדניאל סוף ב' ודניאל בעא מן מלכא ומני לשדרך מישך ועבד נגו ועם דניאל הרי ארבעה:

חיים לארבעה. כמ"ש שם די לא יהובדון דניאל וחברוהי:

חיים לאחד. כמ"ש בספר הישר שגזר פרעה להרוג כל חכמי מצרים וגם יוסף בכלל:

שהוא סמוך לבקר. כמ"ש ויהי בבקר ותפעם רוחו ולמה לא מיד אחר החלום אלא שגם החלום היה סמוך לבקר. אך אצל נ"נ מפורש ותתפעם רוחו ושנתו נהייתה עליו שהיה עדיין זמן שינה אלא שלא יוכל לישן:

סמוך לבקר. סימן הוא שכמו שחלם לו סמוך לבקר עת המעשה כך יתקיים החלום במעשה ואם בתחלת הלילה רחוק הוא מקיום המעשה. וצ"ע שהרי כתוב ועל השנות וגו' כי נכון וגו' ולא על שהוא סמוך לבקר והענין בזה שדורש שמ"ש כי נכון נלמד מההשנות שכל כופל דבר בא לחזק וכמ"ש שנה עליו הכתוב לעכב שבוודאי יהיה. אך אין מזה ראיה שיתקיים במהירות שהרי הרבה נבואות כפולות ומתקיימים לזמן רב. ע"כ דורש שמ"ש וממהר האלהים על שהוא סמוך לבקר. והנה בברכות דף נ"ה ב' איתא דר' יוחנן ס"ל ג' דברים הם סימן לקיום החלום ואחד מהם הוא על שהוא סמוך לבקר וי"א אף חלום שנשנה משמע דר"י לא ס"ל חלום שנשנה והוא מפורש בתורה ועל השנות כי נכון. ע"כ נראה לי ברור שמ"ש ועל השנות הוא מקור למדה י' וכמ"ש מפורש בברייתא דל"ב מדות מדה י' ובסוף פר' זו וש"נ ומבואר. וכך פירוש הפסוק ועל השנות כן יהיו מספר השנים שנויים וכפולים ע"פ מדת ממעל וד"ק ומה שהוא סמוך לבקר כי נכון וגו' וממהר. והי"א ס"ל שגם מ"ש כי נכון נמשך מההשנות ועיין בכל המקומות הנ"ל והתבונן בדברים: