פירוש מהרז״ו על בראשית רבה פו:ב

ד"א ויוסף הורד. לפי גירסה זו הצגתי אצל הסימן תיבת ד"א. ושוב התבוננתי שהגירסא צ"ל כמו בילקוט הושע ד"א בחבלי אדם אמשכם זה יעקב (שע"י יוסף שנקרא אדם כמ"ש בסימן הקודם משכתי את יעקב למצרים. והיל"ל מיד) ויוסף הורד הוריד וכמ"ש כאן בסמוך הוריד לאבינו יעקב למצרים אלא אגב שאמר ויוסף הורד הקדים דרשות אחרות על תיבת הורד עד שהגיע לדרשה הוריד. והוא דרשה ג' על פסוק בחבלי אדם אמשכם וכמ"ש באג"ב ומ"ש שם זה יוסף היינו על תיבת אדם וכאן זה יעקב על תיבת אמשכם. וגם באג"ב מ"ש אמשכם על יעקב כמו בילקוט הושע הנ"ל. וגם כאן כוונת הסיום ואט אליו אוכיל כמ"ש בסימן הקודם על יוסף:

הוא השליט. יותר נכון שכצ"ל ויוסף הורד שלט בהון כמ"ש ויוסף הוא השליט המד"א וירד כו' כבש בהון בע"כ:

נסחין. עיין מ"כ בשם ילקוט וכצ"ל כאן ועיין במ"ר פ"א מדוע אמרו עמי רדנו. ופי' עוד נחת עליהן כפשוטו שירד למצרים ופי' עוד א"ת הורד אלא הוריד כ"ה בתנחומא סס"ד הוא הוריד לאבינו יעקב וזהו עיקר הדרשה ששייך למ"ש ד"א בחבלי אדם אמשכם כנ"ל:

לפרה שהיו מושכין. מדרש תהלים ק"ה תנחומא סס"ד בא"א:

ואם ליתן כו' עד פומבי. פי' שמן הדין היה ליתן בלבו של פרעה שהוא יוליכהו אך אין רצוני שיוליכנו פומבי בפרהסיא. ודרש עוד הורד שהוריד השכינה למצרים כמ"ש ויהי ה' את יוסף:

תני ר"נ. לעיל פ' ס"ח ס"ח וש"נ: