פירוש מהרז״ו על בראשית רבה פה:יד
Perush Maharzu on Bereishis Rabbah 85:14 (Perush Maharzu on Bereshit Rabbah 85:14) · פירוש מהרז״ו על בראשית רבה · free full Hebrew text
Open in the reader →ויהי כמשיב ידו. והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עליך פרץ והיל"ל פרצת עליו ע"כ דרש עליך שאחד מזרעך יתגבר על אחיו הנשיאים מזרעך וכמ"ש באג"ב ס"פ ס"ג פרץ זה משיח עלה הפורץ עכ"ל. שיהיה גדול על האבות ועל כל נשיאי דוד כמ"ש בפסיקתא ירום ונשא וגבה מאד ועי' מ"כ:
כמה ידות. פי' הרבה ידות. א' ויתן יד. ב' על ידו. ג' כמשיב ידו. ד' אשר על ידו. שע"פ מדה י' על ארבעה ידים ואם אינו ענין לעצמו שלא היו לו ד' ידים ת"ע על מעשה זרעו ולמוד מענינו שהוא לרעה שאם זכה היה הוא יוצא תחלה אלא שקטרגו עליו במה שעתיד לצאת מזרעו מכשול גדול על ידי שליחות ידים וכמ"ש באג"ב ס"פ ס"ג ביקש זרח לצאת תחלה אמר הקב"ה משיח עומד מפרץ ויצא זרח תחלה יחזור זרח ויצא פרץ עכ"ל. והד' חרמות. א' מלחמת עמלק עי' מ"כ מהירושלמי ורש"י. ב' חרם של סיחון ועוג בסוף חוקת עי' מ"כ בשם רש"י וצ"ע שכתוב מפורש הוא בדברים ב' אצל סיחון ונחרם ואצל עוג ג"כ ונחרם. וצ"ע שהרי מפורש אצל סיחון ועוג שהשלל בזזו להם שלא כחרם יריחו ובמה חטא ובהכרח שהכוונה על עבודת הכוכבים שלהם שמפורש בהם כי חרם הוא וכמ"ש בסמוך מהפר"א שעכן לקח מעבודת כוכבים שלהם. ג' חרמו של מדין. ד' חרמו של יריחו. אך בילקוט כאן ובילקוט יהושע ה' גורס של עמלק ושל סיחון ועוג ושל יריחו ושל כנענים. של עמלק. הוא מ"ש בסוף בשלח. וכנענים של חוקת ואינו חושב מדין. ובתד"א באמצע פרק י"ח מצאתי שעכן התוודה שמעל גם בחרמו של מדין שאחיו נתנו חלקם והוא לא נתן חלקו. ועפ"ז יש לפרש גם המדרש שבכל מלחמות שבתורה מעל בחרם שלא מסר לשרי הצבא שיחלקו לאנשי הצבא כמפורש אצל מדין שכולם עשו כן. וחושב ב' מלחמות עמלק לאחד ושל סיחון ועוג לאחד שהיו סמוכים וחלקו השלל ביחד. והג' מלחמת מדין והד' מלחמת יריחו:
כנגד ד' דברים. סובר כמ"ש בסנהדרין אם ג' חרמים או ה' חרמים ואין לדרוש על ד' ובהכרח לדרוש על ד' דברים שלקח מן החרם וצ"ע שבכתוב לא נמצא שלקח רק ג"ד כמ"ש וארא בשלל אדרת שנער אחת טובה ומאתים שקלים כסף ולשון זהב אחד. אך מצאתי בפר"א פל"ח וז"ל עכן ראה את התרפים ואת הכסף שהיו מקריבים לפניו. ואת האדרת שהיתה פרושה לפניו ולשון זהב אחד בפיו וחמד אותם בלבבו כו' עכ"ל וכמ"ש לא תחמוד כסף וזהב עליהם כי בסתם חרם אין החמדה אסורה רק בשעת כבישת הארץ מעבודת הכנענים אז היתה גם החמדה אסורה. הרי ד' דברים תרפים אדרת ר' שקלים ולשון זהב ועי' רש"י בחומש ואולי היה לפניו גירסא אחרת וכ"כ היפ"ת:
אלא כל שלטון. עי' תנחומא סוף משפטים. שמ"ר פל"ב ס"ב. וע"ל פנ"ג ס"י: