פירוש מהרז״ו על בראשית רבה פד:יב

נטל קולמוס וכתב. שהיל"ל זכר את הדבר או האמין ודורש ע"פ מדת ממעל שמיר כמ"ש ירמיה י"ז א' חטאת יהודה כתובה בעט ברזל בצפורן שמיר וגו' וכאן פי' שמר את הדבר ע"י שמיר. על שהיה חלום של נבואה ניתן לכתוב ולדרוש. כמו נבואת אדם ונח ושל אבות חלום הסולם ושל פרעה וכמו כל ספר בראשית למ"ד מגילות נכתבה. אך מ"ש באיזה יום לכוונה אחרת. וכמ"ש במ"ר פ"א סס"א אבל משבא לגדלם וכו' מפרסם באיזה יום באיזה מקום וכו' וכן כאן לפרסם גדולת יוסף:

ורוה"ק אומרת לו שמור. שהיל"ל שמר את החלום מהו את הדבר שנאמר לו ע"פ רוה"ק כמ"ש פר"א פל"ח מפ' מגיד דבריו ליעקב:

כך יעקב וכו' נתבקרה פנקסו וכו'. כמש"ל פפ"א סס"א וסס"ב איחר אדם נדרו נתבקרה פנקסו וכמ"ש שם בשם התנחומא שע"י שאיחר נדרו באו עליו בדרך כל הצרות המפורשות. והיה יעקב סבור שגם זה שישתחוה הוא ובניו ליוסף נגזר עליו ע"י ביקור הנ"ל וא"כ יתקיים מיד ככל הצרות הנ"ל אך באמת לא היה בכלל ביקור הפנקס: