פירוש מהרז״ו על בראשית רבה ח:יב

זכה ורדו לא זכה ירדו. לשון זה זכו כך לא זכו כך רגיל בדברי חז"ל אצל שני כתובים מכחישים ובהכרח שדעת חז"ל שיש כאן ב"כ מכחישים כי בפסוק נעשה אדם כתוב וירדו. ובפסוק ויברך אותם אלהים כתוב ורדו. ורדו משמע שיהיו רודים באחרים וירדו לפי הכתיב משמע יֵרָדו מאחרים. ע"כ דרש והכריע. זכה ורדו לא זכה יֵרדָו מאחרים. ופסוק ורדו שהוא לברכה הוא בפסוק של ברכה כמ"ש ויברך אותם. ור' יעקב דכפר חנן סובר בהיפך. שפסוק נעשה אדם בצלמנו כדמותנו הוא הגורם שירדו ואם הוא בצלם ובדמות. הוא ירדה באחרים. ולמוד מענינו שהוא לטובה. ומאחר שיש שני כתובים סותרים ועל החכמים להכריע. הסברה הישרה נותנת. שאת שהוא בצלמנו כדמותנו. ירדו באחרים ושאינו בצלמנו ירדו מאחרים וההכרעה היפך הכתוב וצ"ע ואולי ידרוש ע"פ מדה ל"א להכריע שהתיבות אינם במקומם. ואולי בכוונתו על תיבת ורדו עצמה שלא אמר וימשלו אלא שתיבת רדו כולל ממשלה וירידה זכו ממשלה לא זכו ירידה ור"ח מפרש בצלמנו ממשלה שאינו בצלמנו ירידה והבוחר יבחר. ור' יעקב דכפר חנן בא לדרוש פסוק ראשון. שמ"ש נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים וכו' משמע שעיקר הרדיה היא בדגת הים. ובעוף השמים ובבהמה וכו' אך לא בבני אדם. ואנו מוצאים בכל התורה. שהצדיקים מושלים ברשעים. ע"כ דרש שמ"ש נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו. הכוונה ע"פ מדה ט' ומדה כ"ח ממעל. כאלו כתוב וירדו במי שאינו כצלמנו כדמותנו וכמ"ש כי הוא רודה בכל עבר הנהר. וכמ"ש וירד מים עד ים. וכן דרשו לקמן פר' ל"ד סי' י"ב. שמ"ש וירדו נתקיים בימי שלמה. כי הוא רודה בכל עבר הנהר. ומ"ש עוד הפעם ר' יעקב דכפר חנן נראה מיותר או שהיה בכאן שם אמורא אחר ואם הכוונה שר"י עצמו דורש עוד פי' אחר הו"ל למימר ד"א:

תמן תנינן. ריש כתובות:

אלא בחמישי וששי. בה' בעופות ודגים. ובו' באדם:

רביעי אור לחמישי. שהביאה תהיה בליל חמישי. וכן בחמישי תהיה הביאה אור לששי:

ר' אליעזר בשם ר' יוסי. יבמות ד' ס"ה ירושל' יבמות פ' ששי. שבת דף קי"א. עי' תנחומא וישלח פסוק ותצא דינה:

וכבשה כתיב. החסר מורה שאחד מהם כובש והטעם של פריה ורביה כדי לכבשה הרי שאחד מצווה:

ויברך אותם אלהים. ס"ד ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה:

וכבשה כתיב. החסר וי"ו לא יתכן שיורה על פו"ר. שהרי על שניהם אמר פרו ורבו אלא מורה על דבר אחר: