פירוש מהרז״ו על בראשית רבה ח:י

טעו מלאכי השרת שמצד בריאת נשמתו היה גדול יותר ממלאכי השרת. כמ"ש אצל אברהם לקמן פ' מ"ח סי' י"ד. מיכאל מרתת גבריאל מרתת. וכן אצל משה מלכי צבאות ידודון. ודרשו מלאכי צבאות וכן אדם קודם החטא. וכמ"ש בפר"א פרק י"א. עמד על רגליו והיה מתואר בדמות אלהים. וראו אותו הבריות. ונתייראו. כסבורין שהוא בוראן. ובאו כולם להשתחוות לו. אמר להם באתם להשתחוות לי. באו אני ואתם ונלביש גאות ועוז למי שבראנו:

דומינו. פי' הערוך והמ"ע אדון. ובילקוט ישעיה ב' הגי' הימנון. ופי' המ"ע שיר של שבח וכן הי' הגירסא לפני רש"י:

הה"ד חדלו לכם מן האדם. לפי שאמר האדם בה"א הידיעה. ע"כ דרש על אדם הראשון. ועל שטעו בו הוצרך לומר להם. חדלו לכם מן האדם. אשר צריך לישן ואין ניכר בו שחי הוא כי אם ע"י הנשימה. וזהו אשר נשמה באפו. ואז תדעו כי במה נחשב הוא. וע"כ אמר בלשון ויפל. שהפילו שלא יטעו בו: