פירוש מהרז״ו על בראשית רבה עח:טז

כמה שנים. מגילה י"ד. שהיה בדרך ב' שנים להשלים הכ"ב שפירש מאביו ע"ש בגמרא ורש"י בביאור ע"פ מדת מנגד:

סוכות ובית וסוכות. עי' לקמן ס"פ פ"ו בבית ובשדה. וכאן כתיב ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות ע"כ קרא שם המקום סוכות. ואצל אברהם לוט ומשה שנסעו עם עדריהם לא זכר שעשו למקניהם סוכות רק כאן שבא ללמדנו כמה זמן שהה בדרך זה. שבבית דרים בימות החורף ובימות הקיץ יושבים בסוכוא. ומ"ש ויעקב נסע סכותה פי' לעשות לו סוכות וע"פ מדה י' ב"פ סוכות היינו שני זמני חורף. ומ"ש ע"כ קרא שם המקום סוכות אין לחשוב בחשבון שהוא הודעה חדשה על קריאת השם ולגופיה אתי. ובבית אל ששה חדשים מדקרי לו בית. וביחד הם שתי שנים:

כל אותן שנים. כמ"ש לעיל סי"ב שהחזיקו לבכור ולכהן. ויעקב רצה להקריב קרבנות בעצמו ובבית אל היה המזבח לכל מי שירצה להקריב שהיה מביא ליעקב ומקריב לו וכדי שלא יערער עליו היה מכבד תמיד בדורון כזה במעשר:

ט' שנים. משבא לחברון שאז היה יוסף בן ח' שנים שש שנה משנולד ועבד בצאן ושתי שנים בדרך וכשנמכר היה בן י"ז שנה באותן ט' שנים כבדו. אך משנמכר היה באבל ונסתלקה ממנו רוה"ק. וגם כשהיה בדרך לא הקריב ולא הוצרך לדורון ומ"ש באותו דורון פי' באותו אופן של דורון ראשון שהיה מעשר מקנהו כך בכל שנה מהנולדים מחדש מעשר בהמה:

כל אותן שנים. לפי מ"ש לעיל בדברי ר' אבא ו' חדשים בבית אל צ"ל כאן כל אותן חדשים. ואי גרסינן שנים ע"כ הכוונה שבבית אל ובבית אביו וכמ"ש ר' אבין שהיו ט' שנים. וקרוב לומר שבבית אל היה בית אלהים וכמ"ש בריש ויצא והאבן וגו' יהיה בית אלהים. ואף אחר שבא לחברון היה מקריב בבית אלהים בבית אל עד שנמכר יוסף: