פירוש מהרז״ו על בראשית רבה עז:ג

שנדמה. לקמן פע"ח ס"ג ודורש מ"ש כראות פני אלהים מלאך כמו שדרשו ויבא אלהים אל אבימלך וכן בלבן ובבלעם

אתליטוס. ע' מ"כ ובערוך אי' שרים. והמ"ע כתב שפיר' אנשים ריקים ופוחזים שאומנתם להתאבק ערומים לשמח העם בשכר:

וירא בשכינה. ע"ל פמ"ח ס"ט ע"פ גז"ש:

אין אנו יודעים. שפסוק וירא כי לא יכול אינו מלמדנו שנצחו רק מפסוק ויאבק אנו למדים:

חמשה קמיעים. ה' מיני זכות מם:

אגריון נמירין. ע' במ"ר פי"א ס"ג. פסיקתא פט"ו ס"ג שי"ר פ' הנה מטתו. נמירין פי' בנחת. אגריין פי' בזעף בפסיקתא שם. וכאן פי' ארי נמירין בעל תרבות מתנהג בנחת ואגריון כדרך מדברי מתנהג בזעף:

מלבבו. מקרבו שיהיה עמו בלב שקט בלא יראה:

נגע כו'. ומ"ש בכף ירכו ביוצאי ירכו. ומ"ש ויגע כמ"ש הנוגע באיש וגו' וכמ"ש גע אל עצמו. ומ"ש שייעא. סדקו כדג צ"ע (ואפשר פי' ותקע מלשון נקעים וסדקים. וז"ש סדקה פי' קרעה כי תרגום ויקרעם לשנים קרעים סדקינון כו'. ובתרגום אונקלוס ותקע כף ירך. וזע פתי ירכא דומה לתרגום ותבקע הארץ (מ"א א') וזעת ארעא. מהרי"ב):

ותקע נפשי. ע' פי' רש"י בחומש: