פירוש מהרז״ו על בראשית רבה עה:ח

ברכות לראש צדיק. הובא כל הענין לכאן אגב ברכת רבקה כי מלאכיו יצוה לך מהם לקח יעקב מלאכים ושלחם. ומ"ש ברכות פי' הרבה מיני ברכות מאביו ואמו והקב"ה:

שהמתברכים בארץ. כיעקב מאביו ואמו וכדומה בתורה מתברכים גם מאלהי אמן. וכך היא מדתו של הקב"ה כמ"ש ואני אברכם כמ"ש במ"ר ס"פ י"א:

כנגדו ברכו הקב"ה. כל הענין בילקוט מיכה ה':

ונתן מטר זרעך. וס"ד ולחם תבואת האדמה והיה דשן ושמן וזהו ומשמני הארץ וכאן חסר. יצחק אמר ורוב דגן ותירוש והקב"ה א"ל ויען ה' וגו' נתתי לכם את הדגן ואת התירוש (יואל ב׳:י״ט) כ"ה בילקוט מיכה ה':

יושב בסתר עליון. שבמזמור זה יש פסוקים מדברים לנכח ויש לנסתר. ע"כ דורש שהענין מדבר ביצחק רבקה ויעקב וזהו יושב בסתר עליון ושמעתי שעל שאקונין של יעקב חקוקה בכ"כ וע' כ"ז בסנהדרין דק"ג א' וברש"י שם שלא יתבאר כ"א ע"פ מדרש זה. ופסוק אומר לה' מחסי אמר יעקב כשא"ל יצחק גשה נא ואמושך בני כמש"ל פס"ה ס"ס י"ט. ופסוק כי אתה ה' מחסי אמר כשהיה בבית לבן כמש"ל ר"פ ע"ד אמרתי אתה מחסי ע"ש. וכשאמרה רבקה עלי קללתך בני אז אמרה ג"כ לא תאונה אליך רעה וכו'. וכשאמרה שילך לפדן ארם אז אמרה כי מלאכיו יצוה וכו' ויצחק א"ל כי הוא יצילך עד אליך לא יגש שיש בהם ו' פסוקים כנגד שש צרות כדלקמן. והקב"ה א"ל כי בי חשק ואפלטהו עד בישועתו ע"ל ר"פ ע"ד. ועי' עוד לעיל ר"פ ס"ט צמאה לך נפשי וזהו כי בי חשק:

ברכה של וכו'. בא לדרוש מ"ש בסוף תולדות ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו ויצוהו וכו' קום לך פדנה ארם וכו'. ולא פי' מה היא הברכה. ודורש על ששלחו ללבן לפדן ארם וזה סימן לבניו וכמש"ל ר"פ ע"ט ענין כל ו' ברכות אלו: