פירוש מהרז״ו על בראשית רבה עד:ח

עד כדון אית ביה. כשראה לבן שלא חזר בו יעקב אמר שאחר כל פיתוי הוא מחזיק בדעתו וזהו עתה הסכלת עשו היינו אחר דברי [וכן פי' היפ"ת]:

לית הוא מיניה. פי' אתה אומר יש לאל ידי לעשות וגו' לא כן הוא. וכ"ה בהדיא בילקוט וכמ"ש בתנחומא וישלח סי' ד' ביתר באור ע"ש:

את חמדת. אחרי שאתה חושק לילך לבית אביך שהוא נביא ה' א"כ למה גנבת אלהי שאין לך צורך בו שם ומאחר שגנבת אלהי למה נחבאת לברוח טוב לך בביתי:

שלעת זקנותיך. כי רבקה שמתה כשהיה יעקב בדרך זה היתה בת קל"ז שנה ולבן גדול הימנה כמ"ש בנשואיה ויען לבן ובתואל: