פירוש מהרז״ו על בראשית רבה סט:א

ר"י ב"ז פתח. כצ"ל ר"א בן ר"י בן זמרא פתח צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים א"ר אייבו וכו'. ומ"ש עוד ר"א בר"י ב"ז וכו' מיותר וטעות ובילקוט ליתא. ובילקוט תהלים ס"ג הגי' פתר קריה ביעקב. פי' אע"פ שאמרו דוד גם יעקב אמר כן שלא בחנם נראו לו השם עם המלאכים אלא כמ"ש לקמן פע"ה סס"ח כי בי חשק וגו' ע"כ בבואו למקום הקדוש המוכן לזה נראה אליו ודבר עמי וכמש"ל פס"ח סי"א שיעקב אמר כל ס' תהלים:

ככמהות הללו. כן הגי' כאן בילקוט וכ"ה גי' רש"י במדרש וע' בילקוט תהלים ס"ג וצ"ע. ודורש תיבת כמה ע"פ מדת ממעל ככמהות בלשון משנה כמהין ופטריות ובערוך ע' כמהן שכן קורין בלשון ישמעאל כמהין כמא"ה עכ"ל וזהו כמה לך בשרי. והענין בזה שהכמהין אינם גדלים מהארץ אלא מהאויר כמ"ש ברכות מ"ב. אך אינם גדלים בלי מים (וכמ"ש בתענית) שאחר שירדו גשמים מצאו השדה מלאים כמהות וז"ש ככמהות וכו' בלא יניקה ואחיזה בארץ. כן גר אנכי בארץ. נודד ומטולטל ומצפה רק לרחמיך וחסדיך בארץ ציה ועיף. כן בדוד וכן ביעקב שזכו לראות כבודו במקום הקודש:

היכן בארץ ציה. ובגודל חשקו ודביקותו בה אין מחסורי הגוף מטרידים אותו כלל:

על כן בקודש. תיבת על אינו בכתוב רק המדרש מפרש מ"ש כן בקודש שע"כ שהיה צמא באהבתו זכה לראות כבודו ועוזו.

בקדושה חזיתיך. לפי הפשט שמדבר בדוד שהיה במדבר לא מקום קדוש ניחא שפי' בקדושה ולא כפשוטו במקום הקודש אך ביעקב שהיה במקום קודש יתפרש כפשוטו:

עוזך זו פמליא. כמ"ש ועוזו בשחקים היינו מ"ש מלאכי אלהים כו' וה' בעצמו כמ"ש והנה ה' וגו':